רות גפן דותן

רות גפן נולדה בחשוון תרפ'ה 1924 בשכונת בורוכוב, שבה התחנכו הילדים על ערכי תנועת העבודה.  רות הפנימה ערכים אלה כילדה וכנערה, והגשימה אותם עד יום מותה. רות למדה בבית הספר הניסיוני לילדי עובדים, ואחר כך בסמינר לוינסקי, במגמת גננות. היא עבדה כגננת בקיבוץ אשדות יעקב, ואחר כך בקיבוץ אלונים. אחרי נישואיה לאריה דותן עברה לקיבוץ בית השיטה ובעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית עברה לקיבוץ איילת השחר. ב-1955 נשלח הזוג דותן לאנגליה, מטעם תנועת 'הבונים'. בתקופת שהותה באנגליה הכירה את הזוג  ננסי ואיידן צ'יימברס וכן את איילין מוס, סופרים וחוקרי ספרות ילדים, ובהדרכתם קנתה ידע רב בתחום זה. בשובה ארצה, פתחה במכללת תל חי קורס לספרות ולאיור ספרי ילדים. הקורס היה מיועד למחנכות - מטפלות מאזור אצבע הגליל. בשנות ה-70 של המאה שעברה התחילה ללמד מקצוע זה גם במכללת אורנים, שם הקימה את הסדנה לספרות ילדים. לרות היה כישרון כתיבה. היא כתבה ב'דבר לילדים', 'דבר הפועלת' וב'ספרות ילדים ונוער'. בנעוריה היה לה גם טור דו-שבועי ב'מעלה' שבו פרסמה סיפורים בחתימת 'אילה הגבעונית', פועלה היה בתחום קידום הקריאה של בני הנוער. כוונתה לא הייתה רק 'לעודד קריאה', היא רצתה 'ליידד' את הילדים עם הספרים, לחבב עליהם את הקריאה כדי שזו תשמש לא רק כמקור מידע, אלא בעיקר כגורם שיעורר את סקרנותם, יזין את מחשבתם, ויספק להם נחמה ומרגוע. כדי להפוך את הספרים לידידים, היא הייתה מספרת סיפורים לילדים בגיל הרך ומאוחר יותר ארגנה מפגשים של הורים וילדים עם סופרים, מאיירים וחוקרי ספרות, ופרסמה סדרת חוברות בשם 'ספרים הם ידידים' ובהן סקירות וביקורות על ספרי ילדים חדשים. רות כתבה ופעלה למען אלה 'שמאמינים בחשיבותה של הספרות לנפש האדם'.היא קיבלה את פרס החינוך לשנת תשנ'א וב- 2007 קיבלה את אות יקיר הגליל על 'קירוב לבבות ילדי הגליל אל המלה הכתובה ועל הנחלת אהבת ספרות הילדים לדורות רבים של מחנכים'.
רות גפן דותן הלכה לעולמה בחודש שבט תשע'א, ינואר 2011 

סבינה שבייד