אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
ימימה טשרנוביץ-אבידר
 

המסע לארץ הקדמונים


כתבה: מיכל ורשאי-ארלוק

 איורים: רון לוין

כנרת 2019

60 עמוד, מנוקד.

 

'אלונה היא ילדה חכמה וסקרנית.

לא פעם ולא פעמיים הובילה אותנו הסקרנות שלה

למסעות ארוכים כדי לחפש תשובות לשאלות שלה.

אחד המסעות היפים שהיו לנו היה

המסע לארץ הקדמונים.

ועליו אני רוצה לספר לכם.'

 

זהותה של זו המגדירה במילים אלה את ההקשר של הסיפור מתבררת כבר בעמוד השני. המספרת מתארת את ההתרחשות 'בבוקר שבת אחד, כשאני ניסיתי לנוח על הספה בסלון'. אלונה פונה אליה בשאלה – 'אמא, תגידי, את הכרת את האדם הקדמון?'. בדיאלוג המתפתח בין האם לבתה מנסה הבת להבין מושגי זמן כמו 'המון שנים', 'הרבה לפני ש...', 'לפני מיליוני שנים' וכו', והעמימות האופפת אותם מדרבנת אותה לצאת ולחקור בעצמה מתי חי האדם הקדמון.

אלונה גוררת את אמא לחדר המשחקים, תולה על הפתח סדין אדום כדי ליצור אווירה של מתח ומסתורין, ומדקלמת לחש קסמים בעוד אמה מחרה-מחזיקה אחריה: 'רוח הסקרנות הטובה / קחי אותנו בתעופה / שאי אותנו על כנפייך / נאזין למילותייך / שוּמשוֹם, צ'יוָוָה, אבנים / הביאי אותנו לארץ הקדמונים!'. הלחש, למרבה הפליאה, מוכיח את כוחו; אלונה ואמא מוצאות את עצמן מול קבוצת אנשים שנראו 'קצת אנשים וקצת קופים', ואלונה, המצליחה לתקשר אתם בזכות הידע הנרחב שצברה, הופכת למדריכה ומסבירה לאמא כל מה שצריך לדעת על ה'הומו הביליס' שלפניהם (שלא כמשתמע מקושיותיה של אלונה בתחילת הסיפור, כעת היא יודעת שבני אדם אלה חיו לפני שני מיליון שנה...).
משב רוח פתאומי מעביר את אלונה ואמא לתקופתו של 'האדם הזקוף', ושוב אלונה מפגינה בקיאות. מסען של השתיים נמשך דרך זמנים ותקופות; בעידן הקרח הן פוגשות את האדם הניאנדרטלי ואחריו את ה'הומו ספיינס'. הן עומדות על התפתחות המין האנושי ועל ההבדלים בין התקופות וחוזרות בשלום הביתה.    

הספר מספק מידע בהיר ונגיש לצעירים ומציג את הרצף הפְּרֵהיסטורי בתולדות הגזע האנושי, כחלק מסיפור על חוויה משותפת של אם ובת בהיפוך תפקידים: הבת הצעירה והנמרצת צמאה לידע, ואילו האם מתחילה את המסע בריטוּן ובחוסר עניין גלוי, אך בזכות מה שהיא רואה ושומעת מתעוררת בה סקרנות. שתיהן יחד - תוך התבוננות, גיוס ידע קודם והסקת מסקנות – מבינות איך הפך האדם הכפוף ליַזָם וממציא, מביית האש, יצרן, לוחם ואמן תקשורת - שליט העולם של ימינו. אלונה לומדת עוד דבר חשוב: בסופו של הסיפור, כשאמא ואלונה מצטרפות לטקס אשכבה של פרהיסטורי של איש זקן (כן, תוך הסתייגות אמיצה מההימנעות האופנתית ממילים כמו 'זקן' ו'מוות'), אומרת אמא: 'חיבקתי את הילדה החכמה שלי, שהעיניים שלה התמלאו דמעות. נתתי לה פרח שמצאתי, ויחד הלכנו להניח פרח על הקבר הטרי'.            

רוב הדיאלוגים של הבת והאם מוגשים כשרשרת של ריבועי קומיקס, המקושרים היטב לאיורים בסגנון קומיקס של רון לוין, ועושים את הטקסט נוח לקריאה גם לקוראים מתחילים.  

ספרים מאותו מדף:

הרפתקה במדבר, מאת לאה גולדברג

רחוב בירושלים – מסע בזמן מתקופת המקרא ועד היום, מאת חנה ודוד עמית

סיפורי דווקא ככה, מאת רודיארד קיפלינג

מי בכלל המציא את בית הספר, מאת שהם סמיט

היסטוריה של העולם לצעירים מכל הגילים, מאת ארנסט גומבריך

     

המסע לארץ הקדמונים מתאים לבני שש עד שמונה.

נירה לוין