אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

דנה כספי

צילם: נילס תורוולד אסטרבו
נולדתי וגדלתי בירושלים, וחזרתי אליה אחרי שנים ארוכות בצפון אירופה. כשהייתי בכיתה ג' בבית הספר הניסויי התחלנו ללמוד אנגלית, אבל המורה שלנו הייתה מנורווגיה. היא סיפרה לי על חברתה הטובה באוסלו שלה שתי ילדות בגילי והציעה שאתכתב אתן. כך למדתי את הנורווגית הבסיסית ביותר, וחשוב מכך – התעוררה בי האהבה הגדולה לסקנדניביה. חברותי לעט שלחו לי אינספור גלויות עם נופים מרהיבים, ואלה נחרתו בלבי. השנים חלפו, הקשר נותק, ואני התחלתי ללמוד ציור ופיסול ב'בצלאל'. הנופים הנורדיים הקסומים צצול עתים בציורים, אבל המשיכה האינטקלטואלית שלי הייתה דווקא לפולקלור ולאנתרופולוגיה והחלטתי לנסוע לאוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד ללמוד על התרבות הקֶלטית והסקנדינבית. לסקוטלנד קשרים היסטוריים מרובים עם נורווגיה, ועד מהרה הפכה המחלקה הקטנה ללימודים סקנדינביים לביתי השני, ומשם יצאתי לגיחות לארצות סקנדינביה. במיוחד זכורה לטובה תקופת לימודים ממושכת באוניברסיטת טְרוֹמְסֶה בצפון נורווגיה, שם התוודעתי לראשונה לזוהר הצפוני המהפנט.
עם הזמן גברה המשיכה שלי לספרות הסקנדינבית, והתעמקתי יותר ויותר בשלוש השפות העיקריות – נורווגית, שוודית ודנית. מכאן הייתה הדרך לתרגום קצרה, הרגשתי שנחשפו בפני אוצרות נהדרים ורציתי מאוד לחלוק אותם עם קוראי העברית. התמזל מזלי ובדיוק באותם ימים – באמצע שנות ה-90 – החלה הספרות הסקנדינבית לעורר עניין גדול ברחבי העולם, ומאז גם בישראל יש ביקוש למתרגמים מהשפות הצפוניות. 

על תרגום

רוב עבודתי כמתרגמת היא עם ספרות סקנדינבית עכשווית, למבוגרים. תרגום ספרי הילדים הוא בעצם מעין 'צ'ופר', אבל מבחינתי תרגום למבוגרים ותרגום לילדים הם שני תחומים שונים. בעוד שבספרות מבוגרים אני מגדירה את תפקידי כ'בלדרית' של תרבות לא מוכרת, שמחויבת להקפיד על אמינות ודיוק, בתרגום לילדים אני רואה את עצמי יותר כמתווכת – גם אם שקופה – ושמה דגש על נגישות הטקסט. כמובן, נגישות לא צריכה לבוא על חשבון אמינות או אף דיוק (למשל במונחים – שמות פרחים, בעלי חיים וכיו'ב), אבל יש צורך בגמישות גדולה יותר. מאחר שאיני באה מתחום ספרות הילדים, את התרגום הראשון שלי – לבילבי גרב-ברך – בדקתי שוב ושוב על בתי והתייעצתי אתה ועם חברותיה על מנת לוודא שהתרגום לא רק 'נכון' אלא גם זורם ותואם את מושגי הילדים בלי להתנשא, להתיילד או להתחכם. כאן יש מקום לציין את הדילמה שמתעוררת בתרגום מחודש של קלסיקות אהובות. לא פעם נתקלתי בתגובות מצד מבוגרים (כמובן, אף פעם לא ילדים...) שכועסים על הפגיעה בכבודו של התרגום הראשון, שמבחינתם הוא ה'מקור'. אני עצמי לעתים חושבת שכדאי להשקיע יותר בתרגומים של ספרים שקוראי העברית טרם נחשפו אליהם, יש לא מעט אוצרות שלא תורגמו מעולם, אבל כמתרגמת איני יכולה ואיני רוצה לסרב להצעה של מו'ל לתרגם מחדש ספר מוכר ואהוב. במקרים מסוימים – כמו למשל עם שני ספרי המומינים, 'משפחת המומינים' ו'חורף קסום' – הצורך מתעורר פשוט מפני שהתרגום הקודם לא נעשה משפת המקור, וזו הזדמנות לתקן טעויות שנפלו בשפה השלישית (שממנה תורגם הספר לעברית) או לחדד נקודות שקהו בדרך. ולעתים תרגומים פשוט מתיישנים קצת, וזקוקים לרענון. העברית דינמית מאוד – יותר, למשל, מהשפה השוודית – ולכן מה שבשוודית נשמע רענן גם אחרי חמישים שנה, עלול להישמע קצת עייף בעברית. אין לי ספק שיום אחד גם התרגומים שלי ייראו מיושנים ויתעורר צורך בתרגום נוסף.

ספרי הילדים שתרגמתי:

אסטריד לינדגרן, 'בילבי גרב ברך' כנרת-זב'מ
אסטריד לינדגרן, 'מדיקן', כנרת-זב'מ
אסטריד לינדגרן, 'בילבי באה העירה וסיפורים אחרים', ספר קומיקס, עם עובד
טובה ינסון, 'משפחת המומינים', כתר.
טובה ינסון, 'משפחת המומינים – חורף קסום', כתר
טובה ינסון, 'מי ינחם את קטנטן', קרן וליברוס
טובה ינסון, 'הספר על בימבל, מומינטרול ומאי הקטנה', קרן וליברוס
יו נסבו, 'פטנט הפוקים של דוקטור פרוקטור', כנרת זב'מ
רוסה לגרקרנץ, 'החיים המאושרים שלי', טל-מאי

בקרוב, כך אני מקוה, יראו אור תרגומים חדשים ל'קרלסון על הגג' מאת אסטריד לינדגרן, מהדורה חדשה של בילבי (אוסף סיפורים משלושת ספרי בילבי בתוספת האיורים המקוריים בצבע) וספר נוסף מסדרת 'דוקטור פרוקטור' של יו נסבו.