אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

שני תרגומים

לפניכם זוגות משפטים מתוך שני תרגומים של  הספר אוליבר טוויסט.
תרגום אחד נעשה בשנת 1923 בידי  הלל בבלי ,בהוצאת שטיבל.
התרגום השני נעשה בשנת 2010 בידי שהם סמיט ואמנון כץ ,בהוצאת מודן אוקיינוס.
כתשעים שנה מפרידות בינן שני התרגומים.
במרוצת הזמן הזה חלו שינויים רבים בשפה העברית . 
במיוחד השתנתה השפה המדוברת. 
השוו כל משפט לבן זוגו ותגלו, בקלות, 
לאיזה מבין שני התרגומים שייך כל אחד מהם.  

בבקשה, אדוני, תנה לי עוד מעט.

בבקשה אדוני, אני רוצה עוד.

***

הנערים נרפים הם וקשי-עורף ביותר, אדוני, ואין להם תקנה להבהילם 
במנוסה למטה אלא בלהבת אש לוהטת.

רבותי, ילדים הם מאוד עקשנים ומאוד עצלנים, ואין כמו אש טובה
 בשביל ל'וריד אותם חת-שתיים אל האדמה.

***

צפרא-טבא, ציפורי, מה הדבר?

יש לך איזה בעיה, חבר?

***

וכך נתקרבו זה לזה ובאו לידי שיחת רעות וידידות, שמתוכה למד אוליבר לדעת, 
כי שם רעו החדש הוא דז'ק דוקינס וכי חיבה יתרה נודעת לו, לדז'ק דוקינס,
 מאת הג'נטלמן הזקן, הנזכר למעלה.

עתה התפתח דו שיח ידידותי ומפורט יותר, ממנו למד אוליבר 
כי שמו של חברו החדש הוא ג'ק דוקינס, ושהוא בן החסות החביב 
במיוחד על אותו אדון קשיש.

***
צא וראה, כמה מעלות טובות לעונש המוות! 
מתים אינם חוזרים בתשובה לעולם! שומרים הם סוד ומעשי-תעתועים לא יגלו!

אין כמו עונש המוות! המתים אף פעם לא מתחרטים ואף פעם לא חושפים סודות מביכים!

***

אוליבר היה משתאה לדעת, מה עניין גניבת-מטפחות לשם משחק עם גאונות.

אוליבר לא הבין מה הקשר בין כיוס האדון הזקן, לבין סיכויו להיות אדם דגול.

***
כך דרכם של ציירים מאז ומעולם ליפות את הגבירות יותר 
מאשר הן במציאות, שאם לא כן, לא תהיינה קופצות על סחורתם.

הציירים תמיד עושים את הנשים יפות יותר מכפי שהן במציאות, 
אחרת לא תהיה להם עבודה.

***
- איהו? - צעקה ננסי צעקת-פחדים.
'אז איפה הוא?' זעקה ננסי, נסערת.

***

- ועוד אוסיף לו כהנה וכהנה! – ענה האיש ויאחז בצוארונו של אוליבר,
 אחרי אשר חלק לו עוד מכה נאמנה. – הביתה לך, ריקא צעיר! 
גש הנה עין-השור, שים עליו עין! שים עין!

'הוא יקבל את מה שמגיע לו!' צעק הגבר, 
תקע באוליבר מכה נוספת ואחז בצווארונו.
 'בוא כבר, פושע צעיר! בו'נה בולזאי,' הוא הורה לכלבו, 'שמור עליו!'