אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

איזה נוסח מוצא חן בעיניכם?


לפניכם שני נוסחים נוספים של 
משל העורב והשועל. השוו אותם לנוסח שקראתם.
 איזה נוסח מבין השלושה מוצא חן בעיניכם?


העורב והשועל 

מָרן עורב על אילן התיצב,
פרוסת גבינה במקור.
מרן שועל, ריֵחָה אותו ליבֵּב,
וכזאת בערך דיבר אליו לאמור:
'הוי, שלום אציל לבית עורב
כמה נעמת לי! עין תשובֵב!
בלי שפת רמייה, אם רינתך
תואמת היא לנוצתך,
הלא כחול בין יושבי יער זה אתה.'
לא ידע נפשו משמחה העורב,
ולמען יישמע קולו ערב,
פער מקורו וטרפתו שמטה.
תפס בה השועל: 'מרי הטוב, הוסיף,
למד לדעת כי כל מחניף
את לחם המקשיב לו יאכל.
לֶקח זה בלי תפונָה
ישווה גם ישווֶה בגבינה'.
העורב, נִכלָם ומבולבל
נשבע, אך במאוחר מעט, לא עוד יֵלך שולָל. 

עיבד יונתן רטוש 
צייר נחום גוטמן
הוצאת פרידמן 1989 




בת-העורב והשועל

כמה דברי מוסר הטיפו כבר בחלד
בגנות החנופה- אולם ללא תועלת.
ובלב כל חי תמיד חנפן ימצא פינה.

אי- שם לבת עורב נקרה חריץ גבינה.
מיד ישבה בנחת רוח
על הצמרת של אשוח-
וכבר אמרה, באין מחריד,
לסעוד ליבה בפת שחרית,
אך נתעכבה קמעה, והגבינה בפיה.
לאסונה, שועל בקרבתה הופיע.
ריחה של הגבינה עצר אותו פתאום.
הריח הנוכל- ויאמר גם לטעום.
לעץ על קצות רגליו, קרב הוא צעד צעד,
מנענע בזנב,
נושא למעלה את עיניו
ובקול ערב, גונב הדעת,
אומר:' בת חמד, מה יפה את !
אך זה חרטום! אך זה צואר!
לא יאומן כי יסופר!
ואיזה נוי נוצות! ואיזה ברק עיניים !
וגם קולך, ודאי - כקול מלאך שמיים !
אל תתביישי, בת - חן! זמרי, אני אומר,
אם כמידת יופייך תיטיבי גם זמר-
הוי, מי ישווה ומי ידמה לך,
הרי תהיי העוף המלך!

כאן חשה הציפור סחרחורת מרנינה.
גל גיל שטף ליבה ושם מחנק בזפק-
ולקול המחמאות, שלא עורר בה ספק,
צרחה הזמרית במלוא עוצמת גרונה.
ברגע זה נשרה מפיה הגבינה,
והרמאי ערום המוח תפסה- וסליק עם המלקוח.

עיבד חנניה רייכמן
הוצאת טברסקי 1949