אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

מיריק שניר : שאלות ותשובות

איזו ילדות הייתה לך?
נולדתי במלחמת השחרור, סמוך להולדתה של מדינת ישראל. זכרונות ילדותי הרכה חיים ובהירים בי מאוד. הימים והלילות ואפילו החלומות בבית האבן בו גרתי בגיל שנתיים עם ילדים בני גילי, מיטת הסורגים הגבוהה בה ישנתי הרחק מהורי האהובים. כמוני גדלו כל הילדים בקיבוץ השומרים כפר גלעדי שבאצבע הגליל ועוד אלפי ילדים בקיבוצים אחרים. מובן שאני זוכרת רגעי געגועים, בדידות ופחד, אך רוב זכרונותיי מלאים בשמחת חיים, בחופש עצום, בחלומות בהקיץ, בתמימות, במשפחה גדולה ויצירתית, בנוף יפהפה, בחגים מלאי התרגשות וטעם, בחברה העוטפת את ילדיה בחום ובהשקעה אין סופית. זכיתי בילדות נפלאה. 

איזה סופר אהוב עליך?
מינקות העדפתי את יצירות הסופרים שגם היטיבו לחרוז, ביקשתי לשמוע שוב ושוב עד שידעתי לדקלם בעל פה, את: ביאליק, פניה, אלתרמן, שלונסקי וכאם גיליתי גם את ל. גולדברג, ע. הלל ואחרים. הסופרת האהובה עלי מכולם היא קדיה מולודובסקי, שהייתה גננת של ילדים בשכונות העוני היהודיות ,ערב השואה, והמשיכה לכתוב להם ועליהם מאמריקה, גם לאחר שרובם ניספו. סיפוריה המחורזים דיברו אלי, שגדלתי במציאות שונה כל כך, כי הם משוררים על העולם מנקודת ראות ילדית – שהיא אחת בכל מקום חברה ותקופה. קדיה כתבה ביידיש, תרגמתי כחמש עשרה יצירות פרי עטה לעברית. שלוש מהן כבר ראו אור .

איך את בוחרת את המאיירים לספריך?
אני אוהבת מאוד את שיתוף הפעולה עם מאיירים רבים. מכל אחד מהם אני לומדת שיעור מרתק וייחודי. עבדתי עד היום עם כארבעים מאיירים. ההתאמה של מאייר מסויים ליצירה מסויימת היא אינטואיטיבית, אני מחפשת את סגנון האיור שהולם להרגשתי אותו סיפור. האיור הוא מסע משותף של שנינו למצוא את החיבור הנכון בין האומנויות שלנו, האישיות שלנו, השקפות החיים שלנו. אני מעודדת את המאיירים שלי, לספר גם סיפור משלהם באיור, במקביל לשלי. בסדרה 'ספריה קטנה שלי'– יצרתי עם 24 מאיירים, 24 ספרי איור סיפור, בהם האיור ממחיש כל סצנה קטנה בסיפור ועוזר לילדים המשתוקקים לקרוא בעצמם מינקות – להרגיש שהם מצליחים בכך. 

מה משפיע על כתיבתך?
אני משוכנעת שתקופת הילדות שלי ותקופת ההורות שלי משפיעות רבות על כתיבתי. על הצורך לכתוב כמו גם על סגנון הכתיבה ותכניה. נדמה לי שספריי רובם ככולם עוסקים במערכות היחסים העדינות והטעונות בין ילדים ומבוגרים. חשוב לי כנראה לפעול ככל יכולתי לקירוב לבבות ביניהם והכלי שנבחר באופן לא מודע, היה הכתיבה. זו כתיבה הקשורה בהקשבה בלתי פוסקת לילדים למבוגרים ולכל המתרחש ביניהם. זו כתיבה תהליכית הנמשכת לעיתים שנים רבות בהן אני מנסה את היצירה בכל שלבי הבשלתה, על נמעניה המבוגרים והצעירים, עד לגיבושה הסופי