אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

יעל רוזמן : מאחורי הספרים

ספרי הראשון, המצחיקה עם העגילים, מבוסס על חוויות שהיו לי כילדה בבית הספר.
עד כתה ה' בערך היו כל הילדים בכתה , ילידי הארץ בעלי שמות עבריים- יואב רותי, יעל ,גיורא. ופתאום בבת אחת התווספו לנו המון עולים חדשים- גרייסי ופרדי, אמל וסבינה, מוטי ואספרנצה. המבנה החברתי של הכתה השתנה. כל כך הרבה דברים זרים וסיפורים חדשים נכנסו לעולם השקט והבטוח שלנו. היינו מבולבלים. לבנות החדשות היו עגילים באזניים (לצבריות לא היו תכשיטים בכלל. זה נחשב לא צנוע) לילדים החדשים היתה ריש מתגלגלת והיה להם קושי גדול בשעורי תנ'ך. ואף אחד לא בדיוק הסביר לנו מה לעשות ואיך להתנהג. המורים בעצמם לא ידעו מה עושים עם כתה שמחציתה אינה דוברת עברית.
אני הייתי מאוד סקרנית לגבי הילדים החדשים. מצאתי לי חברה טובה ובעקבות הקשר שלנו והזכרונות שלי מאותה תקופה, נכתב הספר .

קליידוסקופ. הוא ספר שמתרחש בירושלים. מי שקורא אותו יכול ממש לזהות מקומות ואפילו טיפוסים ירושלמיים. מבחינתי הוא הספר שמבטא את האהבה הגדולה שלי לעיר הססגונית ולאנשים המיוחדים שגרים בה.
הסיפור הוא כמובן פרי דמיוני, אבל המצבים השונים, יחסי השכנים, סיפור הקומונה העירונית, וחלק גדול מהדמויות, ממש לקוחים מה'מציאות'.

מכשיפהל'ה קטנה. גם כאן אני יכולה לאמר: הנופים שבספר והאווירה שלו לקוחים מנופי כליל,שבו אני גרה. אם תבואו לבקר, אוכל להראות לכם את סיבוב שני הזיתים, שלידו משחקים הילדים 'מכשיפהל'ה קטנה תחתונים וגופיה', את עץ הזית שאליו עברו הדבורים ובו הקימו מושבה חדשה, את העץ החלול שבו גרה טלולי וכמובן את הואדי שבו משוטטים עד היום חזירי בר ושפני סלע.
הספר התפתח מספורי לילה טוב שהייתי מספרת לבתי הקטנה דפנה.
באותה תקופה לא היה לנו חשמל ולאור מנורת גז או 'פנס לוקס' היו הצללים הארוכים והחושך מפחידים אותה. ואז המצאתי סיפור על מכשפה טובה שבאה בלילה למלא את כל משאלות לבה. כשהתחלתי לכתוב את הסיפור הבנתי שהמכשפה טלולי איננה בדיוק ' נשמה טובה' ועל כל משאלה שהיא מגשימה היא לוקחת משהו לעצמה, משהו חשוב ויקר, שאף אחד לא היה נותן לה מרצונו הטוב.

מעשה בשלושה גדיים הוא עיבוד מחורז למעשייה בלקנית. את המעשייה הציגה לפני חברתי הגננת בתיה. היא הכינה בובות תאטרון להצגה אבל לא הצליחה לכתוב את הסיפור בחרוזים ובקצב. באתי לעזרתה וכתבתי מחדש עבור ילדי הגן שלה את הסיפור על שלושת הגדיים והשד שמתחת לגשר. כמובן שבמעשיה הבלקנית הגדיים רעבים כי השלג מכסה את העשב ובעיבוד שלי הדשא יבש ונובל כי אין גשם. רק השד נשאר חד שיניים ואדום עיניים, כמו חבריו השדים בכל העולם.