אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

גלילה רון פדר עמית : מאחורי הספרים

נאדיה
לפני הרבה שנים הנחיתי סדנה לכתיבה יוצרת. הילדים שהשתתפו בסדנההיו בני עשר. החלטנו לכתוב סיפור משותף וסיכמנו על תוכן: אמא של אורן,מלך הכיתה, שוכרת עוזרת בית ערביה, אבל העוזרת מועלת באמונה וגונבתאת כל תכשיטיה, ורק בעזרת ילדי כיתתו, אורן מצליח לתפוס את הפושעתולהסגירה למשטרה. כאשר ניסיתי לברר עם הילדים מדוע העוזרת חייבתלהיות ערביה, התברר לי שיש להם דעות מאוד גזעניות. רובם סברו שאםהערבים הם אויבי מדינת ישראל, הם חייבים להיות גם רעים וגם טיפשים וגםפרימיטיבים וגם לא נקיים. רציתי מאוד להסביר להם שזה לא נכון ושליהודיםאסור לאמץ דעות גזעניות. בחרתי לעשות זאת באמצעות סיפור שייכתבבגוף ראשון מזווית ראיה של נערה ערביה שסובלת מדעות קדומות של חבריההיהודים. לשמחתי הספר הצליח מאוד ובעקבותיו נעשה גם סרט קולנוע.ילדי קו התפראני גרה בשכונת תלפיות שבירושלים, הגובלת בכפר הערבי צור-באחרובכפר הערבי ג'אבל מוכאבר. שני מקרים קשים קרו בטיילת ארמון-הנציבשנמצאת סמוך לשכונה. במקרה הראשון, בחור צעיר יצא לריצה. מחבל ארבלו ודקר אותו למוות. במקרה השני, נערה יצאה לפגוש את החבר שלה,וכאשר חצתה חורשה קטנה, התנפל עליה מחבל ודקר אותה. היא נפצעהקשה, אבל חייה ניצלו, למזלה.בלילה, שאחרי המקרה הראשון, אנשים רבים יצאו לרחובות להפגין. היוביניהם גם בני נוער ואני ניסיתי לנחש מה עובר עליהם- האם הם מרגישיםצורך לנקום? האם הם לא ירגישו אשמים, אם ישבו בחיבוק ידיים? ומצד שני,הרי יש לנו משטרה וכוחות בטחון ואסור לנו לקחת את החוק לידיים ולפגועבאנשים חפים מפשע. אז מה צריך לעשות?לפעמים, דווקא כאשר אין לי תשובות, אני כותבת סיפור. בסיפור אני מתארתאת המצוקות, את הכאב ומציגה את השאלות. אני סומכת על הקוראים שלי,שכל אחד מהם יתן לעצמו את התשובות שנראות לו ראויות. כי הרי במצבהמסובך הזה אין תשובה אחת נכונה, ונראה לי חשוב להציג את הדברים כמושהם, בלי ליפות אותם. 

מכתבים לילד אחר
במסגרת המפגשים שלי עם קוראים הוזמנתי יום אחד לפגישה עם תלמידיבית ספר מיוחד. המורה ששוחחה איתי בטלפון, הכינה אותי לקראת האירועוהסבירה לי שמדובר בילדים נכים, כולם מרותקים לכיסאות גלגלים ורובםסובלים משיתוק מוחין. הייתי מאוד נרגשת לקראת הפגישה. טעיתי וחשבתישאצטרך לדבר עם הילדים האלה אחרת, כאילו שיש להם בעיות בהבנה,משום שהם נכים.המפגש היה מרגש מאוד. גיליתי ילדים חכמים, ששאלו שאלות מאוד נבונות.חשבתי שכשם שאני טעיתי בהם, גם ילדים בוודאי טועים וחושבים שנכים הםיותר איטיים ופחות אינטליגנטים מילדים רגילים.באותה תקופה , הייתה הבת הבכורה שלי בכיתה ה'. הצעתי למורה שלה,שכל הכיתה תאמץ את הכיתה המיוחדת ושכל תלמיד יתכתב עם תלמידנכה. המורה התלהבה, אבל בסופו של דבר הרעיון לא יצא לפועל ושנתהלימודים הסתיימה. נשארתי עם רעיון שלא יצא לפועל ולא רציתי לוותר עליו.לכן הוצאתי אותו לפועל בדמיון, וכך נולד הספר מכתבים לילד אחר - שעניינוהתכתבות בין נועה, ילדה רגילה, לדודי, הסובל משיתוק מוחין ומרותק לכיסאגלגלים. 

ג'ינג'י או שוד השוקולד הגדול
ערב אחד ישבתי בביתי ועיינתי בעיתון. ידיעה קטנה משכה את תשומת ליבי:שבוע אחרי שבוע נגנבות חפיסות שוקולד מסופרמרקט מסוים שנמצאבמרכז הארץ. איש הביטחון, שלא הצליח לגלות את הגנבים, החליט להציבמצלמה נסתרת ולתפוס את הזללנים בשעת מעשה. ואכן, המצלמה קלטה אתהגנבות - שתי קשישות, אחת בת שבעים ושלוש ואחת בת שבעים וחמש,שתיהן מתגוררות בבית אבות סמוך. הן הודו במעשה ואף הובילו את האיש לדירתה של אחת מהן, ושם, בארון הבגדים, נמצאו כל חפיסות השוקולדהגנובות .סקרנותי נדלקה- אם הקשישות לא טעמו מהשוקולד ואפילו לא כבדו אתהנכדים שלהן, מדוע הן גנבו אותו? וכיצד נולד הרעיון? ומי הגה אותו? ואיך הןתכננו את המבצע?יכולתי כמובן לטלפן למערכת העיתון ולהציג לעיתונאי שפרסם את הידיעההזאת את שאלותי. אבל אני בחרתי ללכת בדרך אחרת, לפתח את הרעיון ולהוסיף לו מהדמיון שלי, וכך נולד הספר שוד השוקולד הגדול.

משפחה וחצי
מפיקים מהערוץ השני פנו אלי וביקשו ממני שאציע להם סידרת-אולפןלטלוויזיה. סידרת-אולפן מצולמת בעיקר במקום אחד, למשל בתוך בית.כיוון שבעבר הייתי אם אומנת, חשבתי שסידרה על משפחה אומנתעשויה להיות מאד מעניינת. הצעתי את הרעיון והם התלהבו. אבל כאשרהתחלתי לכתוב את התסריטים הרגשתי שאינני מצליחה להביע את עצמיכמו שהייתי רוצה. התסריטאי כותב בעיקר מה השחקנים אומרים ומה הםעושים. לעומת זאת בספרים, אני אוהבת לתאר מה הגיבורים שלי חושביםומה הם מרגישים. לכן החלטתי לכתוב סיפורים שישלימו את מה שהצופים לא יכלו לראות בפרקי הסדרה שהוקרנו בטלוויזיה.