אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

פוצ'ו : מאחורי הספרים



'מוקי צימוקי', 'אפרים שנפלו לו המכנסיים', 'הילד אורן שהפך לעץ אורן' (מופיע ב'אריק מפוזריק')

מה פתאום כתבתי כל-כך הרבה סיפורים על ילדים שלא רוצים לאכול?
הכל בגלל הבת הבכורה שלי, שלא אהבה לאכול ורצתה לגדול בלי לאכול, ממש כמו בשיר שכתבתי עליה:
'עדנה רצתה לאכול - רק בכפית של החול'...(מופיע בספר 'נשיקה בחצר', הוצאת כתר).
אמא שלה היתה שולחת אותי לספר לה סיפור, כדי שתאכל. הייתי מספר ומקבל תיאבון בעצמי ואוכל, או מתחלק אתה בארוחה חצי חצי. כנראה הסיפורים לא הספיקו, כי נשארה קטנה וצנומה...


איה הג'ינג'ית

איה היא הבת של אחותי. כשכתבתי את הספר , היא היתה רק בת עשר ואחיה היה בן שמונה,
 אבל הייתי חייב לכתוב על ילדה בת שש-עשרה, כי הסיורים הופיעו לראשונה בעיתון נוער,
. אז הקפצתי אותה בגיל.
הסיפורים שאני מספר עליה ועל אחיה הם, למעשה, סיפורים שקרו לאחותי הגדולה ולי,
 כשהיינו קטנים.
הכל כמעט קרה באמת. הרבה דברים קרו באמת..


חבורת מתושלח

הבן שלי, אורי, לא היה מוכן ללכת לישון, בלי שאספר לו סיפור. יום אחד חזרתי עייף מהעבודה (עבדתי אז בבית-חרושת לפלסטיק) והוא לא ויתר. לא ידעתי מה לספר, אז סיפרתי על איש אחד שהיה זקן זקן זקן זקן זקן... הוא הקשיב בסבלנות. אז הוספתי שהיה לו זקן ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך ארוך...והוא המשיך להקשיב בסבלנות..אחר-כך כתבתי אותו כסיפור קצר ואמרתי בלבי, 
אם יש לי איש עם זקן כל-כך ארוך אז למה שהסיפור יהיה קצר?
נערכה תחרות ורציתי לנסות לראות אם אוכל לקבל פרס...
כתבתי, שלחתי, והספר זכה בפרס וגם תורגם לאנגלית.