אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

ימימה טשרנוביץ-אבידר : שאלות ותשובות

בחרנו לצטט דברים שכתבו בנותיה של ימימה, רמה ודנה, בהקדמה ובאחרית הדבר לספר
יומנים גנוזים. יש בדברים אלה תשובות לשאלות שהיינו רוצים לשאול את הסופרת, אילו היתה בחיים.

 ' למשפחת סופרים נולדה ימימה. נוסף על אביה, הסופר שמואל טשרנוביץ, האיר לה כל חייה אורו של דודה, א'א קבק, מן הבולטים שבין הסופרים העבריים בתחילת המאה העשרים. מפרקי היומן עולים הדחפים העזים של ימימה עצמה לכתוב, מגיל צעיר, בעידודו של אביה. התחלות הבוסר הספרותיות שלה , אגדות וסיפורים, מעידות על תהליך ההתפתחות המעניין שעברה ככותבת: מילדה עברייה הנודדת על פני רוסיה ופולין, שנושאי כתיבתה מזכירים את האגדות של הסופרים העבריים בסוף המאה התשע עשרה, הפכה בהדרגה לנערה ובוגרת ארצישראלית בכל מהותה, בגיבוריה ובתאוריה, בעלילות שטוותה ובסגנונה החי והקולח. 
אמא מעולם לא סיפרה לנו על ילדותה הקשה, על עול הטיפול באמה החולה. מעולם לא נתנה לנו לחוש את עומק היתמות שנפלה עליה כשנפטרו אמה ואביה, בזה אחר זה במהלך שנה וחצי, והיא בת 17 - 18. לא חשנו כלל את הגעגועים להוריה החסרים, האהובים. פליאה רבה אחזה בי למקרא דפי היומן, שמהם עולה אמא העוסקת בסידורי בנקים וכרטיסים כשהיא מתלווה לאמה, בניסיון אחרון להצילה במקום מרפא באירופה, אמא המנהלת את הבית עם פטירת אמה, מטפלת באלכס השובב וכיוצא באלה חיי יומיום. אנחנו לא הכרנו אמא כזאת. 
בביתנו היה אבא פעיל ואמא מעולם לא שילמה שום חשבון. כשהרגישה צורך לכתוב לילדי הגן כתבה את סיפוריה הראשונים לטף ואבא אפשר לה מרחב אינסופי לכתיבה וליצירה. כשקראתי את יומניה הבנתי כמה כוח היתה אשה קטנה זו צריכה לגייס כדי להרחיק מאיתנו, הבנות, את החרדות מהפעילות המחתרתית של אבא ב'הגנה' ובמלחמת העצמאות. 
את הארועים הקשים של מלחמת העולם השנייה ושל מלחמת העצמאות , האזעקות, ההפצצות , הנפגעים, היא הפכה לסיפורים. הקריאה ביומנים הבהירה עד כמה חשוב היה לאמא להפוך את ביתנו למעגן בטוח לנו ולילדינו אחרינו. '