אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

רבקה מגן : מאחורי הספרים

שלום לאבא 
לאחר מלחמת יום הכיפורים חיפשתי דרך לקרב ללבם של ילדים את כאב המשפחות השכולות. ראיינתי אז את ירון קולס, ילד בן שבע מירושלים, שאביו ,זלמן קולס ז'ל נפל בקרב על הגולן. הילד חשף בפני את רגשותיו ואת מחשבותיו . ' אני יודע כבר מה זה 'קדיש'' סיפר, 'ואפילו אמרתי פעם אחת את התפילה הזאת במניין האחרון שהיה בביתנו ב'שבעה'. סיפורו שהופיע בשבועון 'הארץ שלנו' הביא ילדים רבים להזדהות עם כאבו. לאחר הראיון, שהוליד ידידות מיוחדת ביני ובין ירון המשכנו להתכתב, ובחגיגת בר המצווה שלו אמר לי: ' אני מתפלל שיהיה כבר שלום באזור שלנו, כי מי כמוני לדעת איזה מחיר המשפחה שלנו שילמה בגלל המלחמה.' הקשר המיוחד הזה עם ירון הנביט בי כעבור שנים את הרעיון לכתוב ספר לילדים בנושא היתמות והשכול, ולקראת הגיוס של ירון לצה'ל הענקתי לו את העותק הראשון של ספרי 'שלום לאבא.' 

הכדור הוא... הגול 
לאחר שסיימתי מפגש עם קוראים באחד מבתי הספר, שאלו אותי כמה תלמידים: 'למה שלא תכתבי ספר על כדורגל? אנחנו בטוחים שילדים יאהבו ספר כזה' 'אני ?! ספר על כדורגל? אין לי מושג בכדורגל' אמרתי 'תנסי!' הציעו הילדים. וכך עשיתי. עקבתי אחר מדורי הספורט בתקשורת ראיינתי שחקנים, מאמנים, שופטים, ולמדתי אפילו לשחק כדורגל. כשכבר ידעתי לשחק , הצטרפתי למשחקי כדורגל של ילדים ששיחקו בהפסקות שבין המפגשים באחד המשחקים פגע בבטני כדור בעוצמה רבה וכמעט התעלפתי. באותו יום התיישבתי מול המחשב והתחלתי לארוג את עלילת ה'כדור הוא... הגול.' במהלך הכתיבה נתתי חופש לדמיון: רצתי , כדררתי, מסרתי, הבקעתי גולים והפכתי לאוהדת כדורגל. אני ממשיכה לצפות בערוצי הספורט, לעקוב אחר המדורים בעיתונות, ומידי פעם גם הולכת למשחקים באצטדיונים. אבל לשחק עם ילדים בהפסקות? את זה כבר איני מעזה לעשות... הספר זכה במקום הראשון ב'מצעד הספרים' 2004.