אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

שהם סמיט : מאחורי הספרים

גומבוץ וקרציבצ'י  

את השם המצחיק גומבוץ שמעתי לראשונה בבית הוריו ההונגרים של אמנון, בן-זוגי. אביו של אמנון, סבא פוקי, בישל כמנהגו ארוחה הונגרית ובסיומה הכריז על הפתעה: 'גומבוץ' – שם שנשמע לי כמו עוד דוד הונגרי. קיוויתי שיהיה זה כדור שוקולד ואמנם היה זה כדור אך כדור העשוי – תאמינו או לא – תפוחי אדמה במילוי ריבת שזיפים...לקח לי זמן מה להתרגל לקינוח המשונה אך היום אנו מיודדים. הוא מזכיר לי את סבא פוקי שנפטר בינתיים. פירוש השם קרציבצ'י הוא דוד קרצ'י. הדוד קרצ'י הוא דוד אמיתי – דודה האהוב של חוה, אמו של אמנון, שעמו אהבה לבלות בילדותה בבודפשט, לפני עליית הנאצים. 

מי שתה לי

 בני ינאי היה אז כבן שנתיים. 'אני צמא' אמר, וכששאלתי מה יש ברצונו לשתות,
 ענה בהחלטיות: 'חתול!' 'חתול לבן או חתול שחור?' התעניינתי והסתקרנתי
 לדעת לאן תוביל אותנו השיחה המשונה, אך ינאי הצמא כבר איבד את סבלנותו
  הוא רצה חלב, ומהר. 
הסיפור 'מי שתה לי'|נולד מתוך השיחה שהינה דו-שיח. אני מאוד אוהבת סיפורים שנולדים, פתאום, מתוך שיחות עם ילדים. בסיפורים האלה, הכל יכול לקרות וכל מה שקורה קורה בזכות שני המשוחחים והמפגש המיוחד והחד-פעמי בין המחשבות שלהם. החתול אמנם הפך לגמל, אני ,אמא רזה, הפכתי באיור של רותו לאבא שמן, אך רוחה של השיחה עם בני ושל חיינו באותה תקופה נשמרה. מלבד זה, גם המפגש בין המילים שלי לאיורים של רותו, שנתנה לדמיון שלה להתפרע, הוא סוג של דו-שיח.