אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

השמנפופים והחדחוטים

מאת: אנדרֶה מוֹרוּאָה
שני אחים בני תשע ועשר, אֶדְמון השמן ותִייֶרי הרזה, מגלים במקרה עולם תת קרקעי מופלא שבו חיים שני עמים: השמַנפּוּפים השמנים והחַדְחוּטים הרזים, ששונאים אלה את אלה שנאה עמוקה. אדמון ותיירי מופרדים זה מזה. אדמון השמן מגיע אל השמנים ותיירי הרזה מגיע אל הרזים. עד מהרה מתברר להם שבין שני העמים ששונאים זה את זה,  עומדת לפרוץ מלחמה בגלל ויכוח מר על שמו של אי: חוּטוֹ- פּוּף או פּוּפוֹ-חוּט.


איורים: ז'אן ברולר
תרגום חדש מצרפתית: עידו בסוק
תרגום ישן מצרפתית: א.ל. יעקובוביץ


 

ועידת בקבוף

תיירי ואדמון הבינו כבר מן הרגעים הראשונים שמצב העניינים משני הצדדים הולך ורע. השמנפּוּפים הציעו שלפני שייגשו לעבודה יסעדו יחד, אבל החדחוּטים, שמעולם לא סעדו באמצע היום, דרשו להתכנס למושב הראשון בו ברגע...לבסוף התיישבו שתי המשלחות זו מול זו, סביב שולחן עגול, מכוסה מפה ירוקה, באולם החגיגות של בית העירייה. 

הנסיך דֶה זְלַלפּוף עמד כבר להציע בחירת נשיא לישיבה, כשלפתע קם מר צרחוט ואמר בפסקנות: אני מודיע שלא שלא נסכים שבמהלך הדיונים האלה ייקרא האי שבו אנו דנים בשם פּוֹפוּחוּט, בעוד שמימים ימימה הוא ידוע בשם חוּטוֹפּוּף. ברור לנו לגמרי איזו משמעות מייחסת לשינוי השם הזה המשלחת היושבת מולנו ,המבקשת בהצבת פופו בתחילת השם להצביע על כך שהאי שייך לשמנפופים יותר מאשר לחדחוטים. 

השמנפופים שישבו בפה מלא אוכל, הביטו זה בזה בתדהמה. הפרופסור הרוזן שְמַנזְחל השיב בשם מלך השמנפופים: רבותי, השם פּוּפוֹ- חוט עתיק ממש כמו ההסטוריה של שתי ארצותינו. תוכלו למצוא את השורה הנודעת בטקסט של משוררנו הגדול רונספוף: האי פופו-חוט ושקדיו הפורחים
וכדי להוכיח את רצוננו בפיוס, אני מציע לכם זאת: אנחנו מצידנו נשתמש בשם פופו- חוט והמשלחת החדחוטית תשתמש בשם חוטו-פוף.ונראה לי שכך ניתן יהיה להתגבר על כל הרגישויות. 

ברגע זה הרעים מר צרחוט: מעולם לא שמעתי הצעה מחוצפת יותר.. הפרופסור שמנזחל הוא צר אופק ובור. פני הפרופסור הסגילו, הלבינו ואחר כך האדימו. הוא השתעל, השתנק ועזב את האולם. ראש הממשלה והמרשל פוף הביטו זה בזה אובדי עצות ויצאו בעקבותיו. משלחת השמנפופים יצאה מן הצד השני. באלם נשארו רק אדמון ותיירי. 

תגיד, הם משוגעים החדחוטים שלך?שאל אדמון.
לא, אמר תיירי..אבל צריך להכיר את צְרָחוּט..הוא לא רע לב..כאשר הוא אומר ששמנזחל הוא צר אפק ובור, בשבילו אלה מילים רכות מאוד. אם הפרופסור לא היה מתרגז, היה צרחוט נרגע מייד. כמה חבל, אמר אדמון, אילו היכרת את השמנפופים, היית רואה.. הם כל כך נחמדים, כל כך נוטים להתפשר. הם באו הנה בשאיפה כנה לשלום. 

אני מכיר את החדחוטים שלי, אמר תיירי, אפשר להגיע איתם יפה מאוד להבנה, אבל אם מכעיסים אותם בעניינים שגאוותם תלויה בהם, הם מסוגלים לכל דבר. שמעתי אותם אומרים שיעדיפו לצאת למלחמה ולא לקבל את השם פופו-חוט. אתה לא חושב שכל העניין הזה אידיוטי?
מטופש.אמר תיירי, אבל אולי יכולנו ליישב את הדברים 

יכול להיות שיש דרך, אמר אדמון..אילו הייתה הסכמה לומר במהלך כל הוועידה: 'האי פופו- חוט או חוטו- פוף?' תיירי הרהר לרגע. כן, אמר, נדמה לי שאוכל לשכנע את ראש הממשלה לקבל את הנוסח הזה. בוא, נרוץ מהר! 









Loading...