אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

האיש מן הצד האחר


כתב: אורי אורלב
עם עובד 2018, בסדרה 'נעורים – קלאסיקה ישראלית'
205 עמוד, לא מנוקד

'זאת לא הייתה הפעם הראשונה שיהודים הרגו גרמנים. גם קודם לכן זה קרה בוורשה, אבל לעיתים רחוקות מאוד. עד היום הקודם, היום הראשון למרד, אלה היו התנקשויות בודדות, אבל הפעם הייתה שם מלחמה ממש. קרב. הגרמנים הבלתי מנוצחים, שעמדו לכבוש את כל העולם, הובסו על ידי היהודים. נכון, כולנו ידענו שזה רק לרגע, איש לא השלה את עצמו. אבל באותו רקע איש לא חשב מה יהיה. רק הסתכלנו איך הגרמנים זוחלים שם, מתכווצים בכוכים ליד הקירות. [...] ואדון יוזק חיבר אותי ואמר: 'אם נגזר עליי למות, עכשיו יהיה לי קל יותר, מריאן, אחרי מה שראיתי'.' 

המקום: ורשה. הזמן: סתיו 1942, חודשים אחדים לפני המרד בגטו. מריאן, תלמיד בית ספר בן ארבע עשרה, מסייע לאביו החורג בעסקי ההברחות שלו. הם יורדים יחד לתעלות הביוב של העיר, עוברים בסחי וברפש מתחת לאדמה מהצד הארי של העיר לשטח הגטו כשעל כתפיהם שקים של מצרכים או נשק, ותמורת כסף מוסרים את הסחורה שבידיהם ליהודים הכלואים בגטו המורעב. מדי פעם הבריח האב מן הגטו תינוקות יהודיים שלהוריהם היה די כסף לשלם תמורת הצלתם ממוות בטוח. באחד הימים, לאחר שמריאן, בלחצם של בריונים שהכיר, השתתף בסחיטת כסף מיהודי ברחוב, אמו של מריאן מגלה לו שאביו המנוח היה יהודי. מריאן ההמום והמבולבל חש צורך להתפלל ומתיישב על ספסל בכנסייה. בעודו שקוע בתהיות על זהותו הוא מבחין באדם היושב לא רחוק ממנו. מריאן מביט מופתע באיש המצטלב – 'הרי הוא הצטלב הפוך!'. 

בשבועות שאחר כך, בעקבות מעשה השוד המביש ובהשפעת הידיעה שאביו היה יהודי כמו מאות אלפי האומללים בגטו, מתהדק הקשר בין מריאן לאיש הזר, יהודי שהתחזה לפולני-נוצרי. מריאן מנסה לעזור לאדון יוזק; הוא מסתיר אותו בבית סבתו בלי ידיעתה ואחר כך בבית דודו. בתוך כך, הוא לומד להכיר ולהעריך את הזר החי על זמן שאול, מגלה את אנושיותו, את תבונתו ואת בהירות מחשבתו. מריאן המתבגר זוכה בהזדמנות להבין את האבסורד, את הכיעור ואת האיוולת שבאנטישמיות ואת הטרגדיה המתחוללת סביבו.
הקשר מוביל את מריאן ואת האדון יוזק אל הגטו בימי המרד, בפסח 1943, ומריאן צופה מקרוב בגבורת הלוחמים היהודים ובזוועות הלחימה, פוגש יהודים אמיצים – בעלי ניירות מזויפים שיכלו להציל את עורם אך בחרו לחזור לגטו כדי להילחם עם אחיהם, ועובר תהליך רגשי מזכך. בגטו הוא נאלץ להיפרד מ'האיש מן הצד האחר', שנורה ונהרג מול עיניו. 

מריאן של תחילת הסיפור מדגים את הבחירה של התושבים הפולנים הדוחקים את אסונם של היהודים למרתף של מצפונם. אורי אורלב שם את הסיפור בפיו של נער מתבגר, שקולו הכתוב הוא ענייני, חסכני, מתון ונטול סימני קריאה. רוב תיאוריו של מריאן נמסרים במשפטי חיווי וקשה למצוא בהם תיאורים דרמטיים. עם זאת, דווקא הבחירה הסגנונית הזו משקפת את האדישות הפולנית נוכח אסונם של יהודי ורשה. אורלב מציב גיבור שפוי וחושב, שהקשר המתהדק שלו עם 'האיש מן הצד האחר' מעורר בו שאלות של זהות ושל נאמנות, התלבטויות מוסריות (עשירים ועניים בגטו, יריבויות בקרב הלוחמים היהודים, וספקות אישיים באשר לאביו החורג) וגם כעס ותסכול שבעקבותיהם הבנה וקבלה. 

ההקדמה שכתב אורי אורלב לספרו כשראה אור בראשונה ב- 1987 מציגה את מריאן בבגרותו כידיד קרוב של הסופר, ואת הספר כסיפור התבגרותו האמתי של מריאן בשנות המלחמה בוורשה. 

כאמור, הספר ראה אור בראשונה ב- 1987, לאמור 42 שנה אחרי המלחמה. הידע שהיה אז ברשותם של קוראים צעירים בישראל על שואת יהודי אירופה היה רחב יותר משהוא היום; לרבים מהם היו קרובי משפחה שהשמיעו את סיפוריהם האישיים לדור הצעיר. התיאור המאופק של המספר על שהתרחש בוורשה הדהד בתודעתם של הקוראים אז בזכות הידע שצברו ואף הרחיב אותו. היום, 75 שנה כמעט אחרי המלחמה, ייתכן שכוחו של הספר להחיות את התקופה המורכבת ההיא – פחת. 

על הסופר אורי אורלב, על חייו ועל ספריו קראו בדףדף. 

ספרים מאותו מדף:
הילד משמה
, מאת תמר ברגמן
הנער בפיג'מת הפסים, מאת ג'ון בוין
מונה מספר לכוכבים, מאת לויס לורי
שני רעים יצאו לדרך, מאת ימימה אבידר-טשרנוביץ
אמיל וקארל, מאת יעקב גלאטשטיין

האיש מן הצד האחר מתאים לבני 11 ומעלה.
נירה לוין