אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

רוצֶה את אמא

כתבה: יעל בן ברוך
איורים: שירה ברוך מלכא
גוונים 2018
22 עמוד, מנוקד

'מיכלי מצאה ליד הגדר חתול קטן.
החתול בכה מאוד. שאלה אותו מיכליע:
'חתול קטן, למה אתה בוכה?'
'איבדתי את אמא שלי,
אני רוצה את אמא,'
יילל החתול הקטן, אבל
שום אמא לא באה.' 

מיכלי הקטנה אינה עוזבת את החתלתול שמצאה. היא לוקחת אותו בזרועותיה, מרגיעה ומאכילה אותו, ואחר כך משכיבה את החתול הקטן לישון ומלטפת אותו עד שהוא נרדם. אך החתול אינו מרוצה; הוא יושב בחיקה של מיכלי, אוכל מה שהיא מגישה לו, מתחפר בסל המרופד שהיא מכינה לו, אבל משווה שוב ושוב בין מה שמיכלי עושה למה שאמו נהגה לעשות ('אבל את לא אמא שלי, אמא שלי מיניקה אותי').
שני הקטנים הללו, מיכלי והחתול, חולקים בלי דעת חוויית יסוד אחת, שבפיהם מצטמצמת למילה אחת: אמא. החתול מצליח לבטא את הכֻּלִּיוּת ואת השלמוּת של אֵם במרחב קיומו, ובדמותה של הילדה כבר טמונה האֵם שהיא עצמה תהיה. המשבר שהחתול נקלע אליו משתקף בסיפור כחסר מוצא, אבל הגור הקטן משלים עם השינוי הדרמטי בחייו, ומעביר את אהבתו ואת נאמנותו מאמו הנעדרת למי שניסיון חייה מאפשר לה להעניק לו מה שהוא צריך כדי להמשיך לחיות: 'את לא אמא שלי, את מיכלי שלי. ועכשיו אני רוצה קערה עם חלב וגבינה כמו אתמול. טוב?'
יעל בן ברוך מיטיבה לספר לקטנטנים. היא מגישה את הסיפור במשפטים קצרים ופשוטים, במילים שגם פעוטות יבינו, ממעטת בתיאורים ומציגה שתי דמויות שכל ילד מכיר: ילדה קטנה, וחתול קטן. בן ברוך שמה בפי החתול מבעים חוזרים ('את לא אמא שלי! אמא שלי...') ומהדקת כך את האפיזודות לעלילה אחת.
המאזינים הצעירים יחושו את עומק מצוקתו של החתול שאיבד את אמו, ואולי, בעידוד ובתיווך של המבוגר המסַפֵּר יִשְׁמעו ויַשְׁמיעו מילים של חמלה. בתודעתם תיצרב דמות הילדה הקטנה הנוהגת בחיבה, באורך רוח ובנדיבות בזָר, קטן וחלש ממנה, ואולי בבוא היום היא תהיה להם מקור השראה. לא כל אחד זוכה למחוות של נדיבות וחמלה בבית הגידול שלו, אבל כל אחד יכול לאמץ התנהגות כזו עד שהיא נעשית לו טבע שני. 

המאיירת שירה ברוך מלכא בחרה לעצב את מיכלי כילדה הוֹרִית; היא רצינית וסמכותית, מסורה ובטוחה בעצמה, ובהחלט מודעת לגודל אחריותה; אבל שמחת האימהוּת מיוצגת באיורים רק בצֵל-חִיּוּךְ קטן אחד, וחבל... 

רוצה את אמא
ראה אור בראשונה בהוצאת עם עובד ב-1997. יהיו אולי מי שישפטו את הספר בהשראת השוויון המגדרי וההוֹרוּת השוויונית שהפקיעו מהאימהוּת את בלעדיותה; ועם זאת, דומה שהסיפור הקטן והתמים הזה מציג את האימהוּת ואת האימהִיוּת כנרדפים למושג הוֹרוּת, רחב ככל שיהיה. 

על יעל בן ברוך, סופרת ישראלית, קראו בדףדף. 

ספרים מאותו מדף:
אמא ואני / אמה צ'יצ'סטר קלרק
תיזהר שם, צומי! / ג'אן פירנלי
הסייחה נסיכה / מיריק שניר
אמא שלי היא הכי / אלינוער קלר
נסיכת השמש / דויד גרוסמן 

רוצה את אמא
מתאים לבני שנתיים עד ארבע.
נירה לוין