אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
ימימה טשרנוביץ-אבידר
 

ארגוס

כתבה: מישל קְנוּדְסֶן
איירה: אנדרֵאָה וסון
מאנגלית: אירית אֵרְבְּ
כנרת 2018
32 עמוד, מנוקד

'הוא היה ירוק
ומכוסה קשקשים,
והיו לו עיניים צהובות גדולות.
'האפרוח שלי נראה שונה,' אמרה סאלי.
הילדים התאספו סביבה לראות. 'איכס,' הם אמרו.
'באמת, ילדים,' אמרה גברת הֶנְשוֹ. 'אל תעשו עניינים. יש אפרוחים שפשוט, אה, נראים שונים – זה הכול.' ' 

הילדים בכיתה של סאלי עסקו בפרויקט מדעי; הם קיבלו ביצים, הכניסו אותן למדגרות ועקבו אחר בקיעת האפרוחים. הביצה של סאלי לא נראתה כמו יתר הביצים, וסאלי הייתה מוטרדת; אבל המורה התייחסה לעניין בביטול. כשבקע האפרוח אי אפשר היה שלא להבחין בחריגותו, אבל המורה לא הקדישה לו מבט. ככל שחלפו הימים נעשתה שונותו של האפרוח המוזר בולטת יותר ויותר. בעוד האפרוחים האחרים היו צהובים, רכים ופלומתיים ואכלו זרעונים וחרקים - האפרוח של סאלי היה ירוק ועצום בגודלו, וניסה לאכול את הילדים האחרים. הוא חולל מהומות וסיכן את הכיתה כולה, עד שיום אחד נעלם. דווקא אירוע זה, שעשוי היה להחזיר את השלווה לכיתה, היה שיעור חשוב לקבוצה כולה. 

הסיפור מתבונן במונחים 'שוֹנֶה' ו'שׁוֹנוּת' בהקשר הפדגוגי וחותר תחת התפיסה האופנתית, המצפָּה מהשונה להיטמע בסביבת ה'דומים' ומתעלמת ממאפייניו ומצרכיו - כאילו הכללתו בקבוצת ה'דומים' מבטלת את ייחודו. התפיסה הזו מיוצגת בסיפור בדמותה של המורה גברת הנשו, ששאיפתה לרפרף הלאה על פי תכניותיה מסמאת את עיניה; 'אל תעשו עניינים,' היא חוזרת ואומרת לתלמידיה פקוחי העיניים, המבחינים שהביצה ואחר כך האפרוח של סאלי יוצאי דופן, ואגב כך היא מצמיתה את סקרנותם של הילדים. הביטוי החוזר 'אל תעשו עניינים' – תגובתה האוטומטית של המורה, מאיר את המורה באור קומי, משום שהיא היחידה שאינה מבחינה בתופעה המטרידה והמפתיעה המונחת לנגד עיניה, אבל התנהגותה רחוקה מלהיות משעשעת: גם כשארגוס מסכן את תלמידיה הגברת הנשו בוחרת להתעלם ממנו.
כמו שקורה לעיתים קרובות כשמתעלמים מבעיה, קל וחומר כשמדובר בפדגוגיה, הבעיה תופחת; גם כאן כמו בספרים אחרים השינוי בממדיו של ארגוס מייצג את החרפת הבעיה.
היעלמותו של ארגוס היא האירוע המשברי המחולל את המפנה בעלילה. סאלי מהרהרת בהזדמנות שניתנה לה להשתחרר מעול הטיפול ב'אפרוח' המוזר, לקבל אפרוח 'רגיל' וכך 'להפסיק להיות שונָה כל הזמן' (ההתעלמות מארגוס כוללת התעלמות ממהותו – דינוזאור – ורק האיורים רומזים על כך). אבל ההקלה לא באה. סאלי פורצת בבכי, זוכה לאמפתיה מצד הילדים ובכייה מעורר חמלה גם אצל המורה. ארגוס נמצא בריא ושלם, ומאותו רגע הופך לחלק מהכיתה – גם בעיני המורה. 

השם ארגוס רומז לארגוס פַּנוֹפְּטֵס (ארגוס הרואה-כול), ענק בעל מאה עיניים שעל פי המיתולוגיה היוונית שמר יומם ולילה את צעדיה של אִיוֹ, הנימפה שהפכה לעֶגְלָה, כדאי להרחיקה מזאוס הבוגדני. ארגוס המיתולוגי מייצג מעקב בלתי פוסק אחר מישהו או ביקורת קפדנית-פולשנית, ובספרה של מישל קנודסן הוא מייצג נוכחות שאינה מרפה ואינה מניחה לעצמה להישכח. בשונה מארגוס המיתולוגי שחוסל באכזריות, ארגוס של קנודסן זכה בהכרה ובלגיטימציה על אף תכונותיו היוצאות דופן. 

מישל קנודסן (1974) היא סופרת אמריקנית החיה כיום בניו יורק. כותבת לקוראים צעירים – מפעוטות עד מתבגרים. ספרה הידוע ביותר הוא אריה הספרייה, שתורגם ל- 14 שפות.

ספרים מאותו מדף:
דרקון – אין דבר כזה
, מאת ג'ק קנט
פעם עקב אחרי לוויתן, מאת אורית ברגמן
דורון הדרקון, מאת יונתן יבין
מוקי ברוגז עם אמא, מאת ימימה אבידר - טשרנוביץ
אלכסנדר והיום האיום ונורא וגרוע ולא טוב בכלל, מאת ג'ודית ויורסט

ארגוס מתאים לבני חמש עד שבע. 
נירה לוין