אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

מיילו בממלכת החכמה

כתב: נורטון ג'סטר
אייר: ג'וּלְז פייפֶר
מאנגלית: יניב פרקש
אריה ניר ו-מודן, 2018
223 עמוד, לא מנוקד

'היֹה היה פעם ילד ושמו מיילו, שלא ידע מה לעשות עם עצמו – לא רק מדי פעם אלא באופן קבוע.[...] כשהיה במקום אחד רצה להיות במקום אחר, וכשהגיע לשם לא הבין מדוע טרח. דבר לא עניין אותו – ובפרט דברים שהיו צריכים לעניין אותו.
'כמעט הכול נראה לי בזבוז זמן,' אמר לעצמו יום אחד כשצעד עגמומי מבית הספר. 'אני לא מבין מה הטעם לפתור תרגילים מיותרים, או לחסר צנונים מצנוניות, או לדעת איפה נמצאת אתיופיה או איך לאיית פברואר.' ומכיוון שאיש לא טרח להסביר לו אחרת, ראה בכל תהליך החיפוש אחר יֶדע בזבוז זמן מוחלט.' 

יום אחד מצא מיילו בחדרו חבילה גדולה שלא צוין עליה שם השולח. בתוכה היה 'שער אגרה מקורי אחד, להרכבה ביתית קלה ופשוטה, לשימושם של מי שמעולם לא תיירו בארצות שמֵעֵבֶר'. היו בה גם תמרורי אזהרה, מטבעות לשימוש בכבישי אגרה, מפת דרכים וספר חוקים ותקנות תעבורה. מיילו הרכיב את השער והעמיד אותו באמצע החדר. אחר כך סימן על המפה את היעד 'מִילוֹנוֹפּוֹלִיס' והתיישב במכונית החשמלית הקטנה שלו. כשהתקרב לשער האגרה שהרכיב הכניס מטבע ו- מצא את עצמו נוסע בכביש לא מוכר. שער האגרה וחדרו של מיילו נשארו מאחור ונעלמו מעיניו. 

תחילה עבר מיילו, הילד שמעולם לא היו לו עניין או מטרה, במקום ששמו 'ציפיות': 'ציפיות זה המקום שחייבים לעבור בו בדרך לאן שרוצים להגיע. יש, כמובן, מי שאף פעם לא מגיעים מעבר לציפיות'. אחר כך עבר מיילו ב'עצלתיים', הארץ שבה החשיבה, ההרהור, ההשערה וההסקה הן מחוץ לחוק, ולכן 'אף פעם לא קורה שום דבר, ושום דבר אינו משתנה לעולם'. ראשון הצטרף למיילו הכלב המעורר שתפקידו להשגיח שמיילו לא יבזבז את זמנו (כלשון אחת המטפורות הרבות בספר - שמיילו לא 'יהרוג את הזמן'), ואחריו הופיע השֶׁרֶץ - חרק ראוותן ושחצן שבעמל רב זוכה בסוף הסיפור בהערכה ובאהדה. לאחר שגרמו מהומה בשוק המילים נכלאו השלושה בצינוק, ושם שמעו על ההיסטוריה של ממלכת החכמה, ועל היריבות בין האחים-הנסיכים שיצאו ממנה – המלך אָזָז שהקים את מִילוֹנוֹפּוֹלִיס והקוסם חַשְׁבּוֹנַאי שייסד את מִסְפָּרוֹפּוֹלִיס. מיילו וחבריו למדו שהנסיכות הקטנות כפתור ופרח, שייעצו לאחים איך לפתור בעיות בממלכותיהם, שילמו את מחירה המר של היריבוּת בין האחים; 'הן נלקחו מן הארמון ונשלחו הרחק הרחק אל הטירה בשחקים ולא נראו עוד. ולכן מאז ועד היום, בכל רחבי הארץ, אין לא שיקול דעת ולא היגיון, לא זַכּוּת ולא מתיקוּת'. 

היעדרן של הנסיכות כפתור ופרח מסביר את הסרבול והבלבול בשפה שמיילו חווה בתחילת מסעו למילונופוליס, שהתבטאו בשימוש יתר במילים נרדפות ('באומה, במדינה, בקהילייה, במונרכיה, בקיסרות, ברוזנות, בנסיכוּת'), בשיבוש סדר המילים במשפטים, בעודפוּת, בהסמכת מילים דו-משמעיות (למשל, כשהשופט שואל את מיילו – 'אתה רוצה משפט קצר או ארוך?' מיילו עונה - 'משפט קצר בבקשה,' והשופט מציע - 'מה דעתך על 'לֵךְ'? זה המשפט הכי קצר שאני מכיר'), בשימוש סוטה בניבים ובצירופים כבולים, בשימוש במטפורות תוך החזרתן למשמעותן המילולית (למשל, כשמיילו והכלב המעורר ישבו במכונית, מיילו היה צריך להתחיל לחשוב '... הוא חשב על מילים שמתחילות בק' ועל מספרים שמסתיימים ב-3. ובעוד הוא חושב, הגלגלים החלו להסתובב. 'אנחנו זזים, אנחנו זזים,' הוא צעק בשמחה. [...] המכונית הקטנה האיצה עוד ועוד בתגובה למוחו הקודח של מיילו'). 

מיילו ושני חבריו יוצאים לאתר את הנסיכות כפתור ופרח ולחלץ אותן משביין, כדי להחזיר את השלום, את האיזון ואת שיתוף הפעולה בין ארצותיהם של שני המלכים-האחים. בדרכם הם עוברים הרפתקאות מסמרות שיער ובו-בזמן משעשעות, חווים תקלות, איומים וסכנות, פוגשים יצורים מוזרים ונקלעים למצבים איגיוניים. אגב כך הם נתקלים בהיבטים שונים ובמאפיינים שונים של שפה – כל שפה, ומיילו מרבה דעת. למשל, הוא לומד להבין מטפורות וסינסתזיות, לומד את המשמעות הסמלית והתרבותית של מילים, לומד שמושגים הם יחסיים (כשמיילו פוגש גמד וחושב שהגמד נראה בדיוק כמו הענק שראה לפני כן, הגמד אומר: 'אני הגמד הגבוה ביותר בעולם'). מיילו לומד שיש מילים שימושיות יותר או פחות, שכל אחד יכול ליצור מילים חדשות, ושלמילים יש כוח רב עד כדי כך שאפשר לשנות מציאות בעזרתן; לכן יש להשתמש בהן בזהירות ובמידה. הוא מבין כמה חשוב לדייק בדיבור, להימנע מקפיצה למסקנות, לגבש עמדה ולדבוק בה. הוא לומד מהי נקודת מבט ומה קורה לאנשים שמשתיקים אותם. 

כשמיילו מתבונן בדמויות שהוא פוגש – קדרותא חלושס המכשפה הנחמדה, שדון הכַּחַשׁ שלא מתכוון למה שהוא אומר או עושה, הענק הקרוּש שלא רוצה להתבלט ותומך תמיד בדעת הרוב, מערפל החושים המסיח את דעתם של אנשים ממה שעליהם לעשות – הוא לומד על התוצאות ההרסניות של נוכחותם בשפה ובחיים. ג'סטר מצליח בדרך כלל להימנע מהטפה דידקטית, בהותירו את מיילו בלתי-מודע לעצמו ולתהליך שהוא עובר, אך מוצא עצמו מתעניין בהיבטים הפילוסופיים והבלשניים של החיים.  

נורטון ג'סטר (נ' 1929) הוא אדריכל שגם לימד תכנון ערים במכללה. לצד עיסוקיו אלה פרסם ספרים לילדים ואף עיבד אותם לסרטים, למחזות ולאופרה. מיילו בממלכת החוכמה ו-הנקודה והקו הם ספריו הידועים ביותר. ג'סטר נולד בברוקלין למשפחה יהודית, כיום חי באמהרסט, מסצ'וסטס. מדבריו: 'בכתיבתי אני מנסה להציג בפני הקורא ארצות שראוי לו לבקר בהן (גם אם כמה מהן אינן מצויות אפילו במפה) ודברים נפלאים שראוי לראותם (ואשר איש לא ראה עדיין בדמיונו). אני סמוך ובטוח שאם אמנם ירצה הקורא בכל לבו לבקר שם, ימצא בכוחות עצמו את הדרך אליהם; שכן כל דבר שאנו לומדים היום יסייע לנו לגלות את סודות המחר' (על פי לקסיקון אופק לספרות ילדים, עמ' 149).
על ספרו זה אומר נורטון ג'סטר: 'הוא מהלל ידע, סקרנות, שפה, חשיבה ודמיון, שכיום צריך לעודד אצל ילדים יותר מאשר בעבר. הוא מסייע לילדים להבין מהי נקודת מבט ולראות את המגוחך בכל דבר'. 

גם כשהוא נדפס היום, שישים שנה כמעט אחרי שראה אור בראשונה, הספר מעוטר באיורי דיו ועיפרון בשחור לבן מעשה ידיו של צייר הקומיקס ג'ולז פייפר. כשנורטון ג'סטר כתב את מיילו בממלכת החכמה, פייפר התגורר קומה אחת מתחת לדירת הסופר, וצעדיו של ג'סטר הלוך ושוב שנשמעו היטב מעל ראשו של פייפר הציתו את סקרנותו והביאו אותו לבדוק מה זומם הסופר. הספר מציב אתגר גדול למאייר; איך לדעתכם אפשר לאייר את המשפט 'אחד גבוה, אחד שמן, והשלישי כמו השניים הקודמים'?
מיילו בממלכת החוכמה ראה אור בעברית ב- 1978 בשם המגדל הפורח באוויר שהעניק לו המתרגם אוריאל אופק.

ספרים מאותו מדף:
אליס בארץ הפלאות, מאת לואיס קרול
הסיפור שאינו נגמר, מאת מיכאל אנדה
35 במאי, מאת אריך קסטנר
השמנפופים והחדחוטים, מאת אנדרה מורואה 
המסע המופלא לארץ המילים, מאת רוביק רוזנטל 

מיילו בממלכת החוכמה מתאים לבני תשע ומעלה, ולחובבי שפה.
ד'ר נירה לוין