אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

שלולית ביער ירושלים

כתבה: דבורה בּוּשֶׁרִי
איירה: נועה קלנר
הוצאת מ' מזרחי ודני ספרים 2018
26 עמוד, מנוקד

'בשלולית – עולם.
הפוך, אבל מושלם:
אורן וברוש עמדו על הראש,
תכלת שמים מתחת לרגליים.
אמא ואני היינו דומות
כמו שתי טיפות של מים.'

ילדה ואמא שלה יוצאות לטייל ביער ירושלים. הזמן – סוף החורף, תחילת האביב. שלולית בלב היער מפתיעה את הילדה וממלאת אותה השתאות. היא מגלה שהעולם כולו משתקף בשלולית; הילדה עצמה, אמהּ, תכלת השמיים, העצים והעופות. היא עומדת ליד השלולית וחווה את המראה, ואחר כך כורעת ושוכבת לצד השלולית כדי להתקרב ולחוות את עצמה כחלק ממה שמשתקף במים. הילדה מתרגשת מול היופי ותמהה נוכח התעתוע שבהשתקפות והמסתורין שבהשתנוּת. היציאה מן היער מפגישה את הילדה עם המראות המוכרים של רחובות ובתים, מסלקת את תחושת הדריכות וממסגרת את השלולית ונפלאותיה כתמונת זיכרון מרגש וחד-פעמי. 

אמא נוכחת בסיפור לכל אורכו. הטיול ביער הוא חוויה משותפת לשתיים, 'יד ביד'; היא תיבת התהודה למילותיה ולרגשותיה של הקטנה המתפעלת, היא מאפשרת לבִתָהּ להתבונן, להתרגש, לשאול, להתבטא, איננה ממהרת ואיננה מתערבת אלא מספקת ביטחון בסביבה הכמו-פלאית. הסיפור מדגיש פעמיים את הקרבה בין האם לבתה:
'כמה היינו דומות, כמו שתי טיפות מים /
אמא ואני תחת תכלת שמיים /
ביער ירושלים.' 

הסיפור הקטן מאוד מתרחש בנקודה אחת של מקום וזמן וכולו מוקדש לפליאה וליופי. במרכזו 'שלולית' – שמנעד שימושיה ומשמעיה נמתח בין בריכה קטנה של מי גשם ברחוב, במגרש, בשדה או בטבע לבין היקוות מרופשת של מי שופכין מצחינים, של דם או של שתן. הסיפור ממקם את השלולית בסביבה הבראשיתית-אך-רעננה של יער בסוף החורף. המילים המעטות והמדויקות של דבורה בושרי מייצגות את מחשבותיה ותחושותיה של הילדה, ואיוריה הנהדרים של נועה קלנר מרחיבים מאוד את היריעה, מעניקים לה בציור צבעים, ניחוחות וצלילים, מזמינים את הקורא להיכנס לאותו יער ולהיות חלק מחוויית המספרת ומעצימים את השלולית כיצור מיתי רב-קסם, חי ומכיל, רוחש פעילות ונוסך שלווה ועם זאת מסתורי ומצניע את אוצרותיו.
בפתח הספר מופיע מוטו המיועד לקוראים המבוגרים:
'...
לְבַדָּהּ תַּחֲלֹם לָהּ חֲלוֹם עוֹלָם הָפוּךְ
וְתַדְגֶּה לָהּ בַּחֲשַׁאי אֶת דְּגֵי זְהָבָהּ –
וְאֵין יוֹדֵעַ מַה בִּלְבָבָהּ.
...'
שלוש השורות לקוחות מן הבית הראשון של הפואמה 'הַבְּרֵכָה', שכתב ח'נ ביאליק בקיץ תרס'ה (1905) והן מספקות לקוראים את ההקשר הפואטי של הסיפור. יעקב פיכמן, סופר ומשורר, עורך, פובליציסט, מבקר ומתרגם שהיה בן דורו של ביאליק וידידו, סיפר שביאליק ביקש לתאר את הבריכה כבבואה אילמת של העולם כולו; 'חתרתי להפוך את 'הברכה' לפואמה מקיפה את כל החיים' (אגרות חיים נחמן ביאליק, דביר תרצ'ח, עמ' קס'ב). 

דבורה בושרי, מתרגמת הגות יהודית, עורכת וכותבת לילדים, מוכרת לקרואים הצעירים מספרה הזכור לטוב 'כשחיים בא לבקר'.
נועה קלנר היא מאיירת ירושלמית, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית ב'בצלאל'. 

ספרים מאותו מדף:
גוזל השלולית, מאת ג'ין ויליס
על הגשר הקט, מאת עילם בן-דרור
עץ בצרה, מאת ג'ונתן אמט 

שלולית ביער ירושלים
מתאים לבני ארבע עד שבע, לאוהבי הטבע ולאוהבי שירה.
נירה לוין