אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
מרים ילן שטקליס
 

החבר הכי טוב שלי

כתבה: רינת פרימו
אייר: יניב שמעוני
אדם צעיר, ידיעות אחרונות, ספרי חמד 2017
175 עמוד, לא מנוקד

'אמא, איתמר עבר דירה?'
'מה?' היא שאלה והעבירה יד בשערה הפרוע.
[...]
'איתמר קפלן. הייתי עכשיו בבית שלו ופתחה לי מישהי שאני לא מכיר ואמרה שהיא גרה שם כבר עשר שנים.' בעטתי בחולצה שהשתרבבה מפתח אחת המזוודות, רציתי להרביץ למשהו והיא הייתה הכי קרובה.
'מי?' שאלה שוב אמא שלי.
'אוף, את לא מקשיבה! איתמר קפלן! החבר שלי! איפה הוא?'
ואז אמא שלי הסתובבה, הסתכלה עלי במבט מוטרד ושאלה: 'יואבי, מי זה איתמר קפלן?'

יואב והוריו טסו לאפריקה לחגיגת בר המצווה של איתי, בן הדוד של יואב. הוריו של איתי - שלומית הרופאה ואודי המורה - בחרו לחיות בגינאה שבאפריקה שבה הקימו פנימייה לילדים יתומים. יואב נהנה לבלות שבועות אחדים ביבשת האקזוטית, אך כשחזר לישראל גילה שלא זו בלבד שחברו הטוב איתמר נעלם, אלא שאיש אינו יודע מי הוא איתמר ואיש אינו זוכר ילד כזה בשכונה. חברו הטוב של יואב ומשפחתו נעלמו כאילו בלעה אותם האדמה.
ימים קשים עוברים על יואב; החברים שלו ושל איתמר, המורה שלהם, השכנים בבניין של איתמר ואפילו ההורים של יואב עצמו אינם מבינים את מי הוא מחפש, ותגובותיהם נעות בין לגלוג לכעס. יואב במצוקה; האם איבד את שפיותו? האם כל הסובבים אותו צודקים ולא היה לו מעולם חבר ששמו איתמר?
רק בעמודים האחרונים של הספר חוזרים יואב ואיתמר ונפגשים. מכריכה לכריכה מתארת רינת פרימו את הקושי בהתמודדות עם מציאות מתסכלת, את הטלטלות בין ייאוש לתקווה וואת מסע החיפוש בעקבות החבר הנעלם עד לסוף הטוב.
הסיפור כתוב היטב בדרך כלל, וברובו אמין ומרתק; העלילה רצופת צמתים בלתי צפויים ומתקדמת מהפתעה להפתעה כאילו נחתם בין הכותבת לקוראיה חוזה הכולל מסע ברכבת הרים. אין זו פנטזיה בעקבות הארי פוטר ושכפוליו אלא סיפור ישראלי מאוד, עכשווי וכמו-ריאליסטי, אלא שהוא מחמיץ הזדמנות להיות תוספת רעננה למדף הדל של ספרי מקור לנוער צעיר. זאת משום שהדרך שהכותבת בחרה לפתרון התעלומה מציבה סימני שאלה מוסריים העלולים להצדיק השקפת עולם לא-תקינה פוליטית, גזענית ופסולה. 
הדודה שלומית, רופאה שנרתמה לעבודה חברתית-חינוכית באפריקה, גילתה מהר מאוד שתוכל לבצע ניסויים בבני אדם למטרותיה - וזאת בלא פיקוח ובלא אישורים שדורשים האתיקה והחוק הבין-לאומי. בהמשך הסיפור מתבררים הנזקים העצומים שגרמה הרופאה, אבל לפי הספר החביב הזה - אפשר להתעלל בילדים אפריקנים ובבני אדם בכלל ולשוב בנחת לשגרה. הכותבת לא מצאה מסלול עלילתי נאות שיתיישב עם אמות מידה מוסריות, ישאיר את הסוף פתוח ויעורר אצל הקוראים - ילדים צעירים שספרים עדיין משפיעים על תפיסת העולם שלהם - חשיבה ביקורתית על  מחיר התשוקה לתהילה. כאן הסיפור מאבד את אמינותו. ההרפתקה הגדולה מותירה אחריה אי-נוחות, שלא לומר טעם רע. 

החבר הכי טוב שלי
מתאים לבני תשע עד שתים עשרה.
נירה לוין