אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

גברת, רכבת וכלבלב

כתב: סמואיל מרשק
מרוסית: עינת יקיר
איורים: ליאורה גרוסמן
עם עובד 2017
ספר קרטון לפעוטות

'גְּבֶרֶת מָסְרָה לִקְרוֹן הַמִּטְעָן
מִטָּה
מִזְוָדָה
תִּיק גָּדוֹל
תִּיק קָטָן
תְּמוּנָה
סַלְסִלָּה
תִּיק מִבַּד
תִּיק קַרְטוֹן
וְכֶלֶב קָט-קָטֹן.
]...]
צָפְרָה הָרַכֶּבֶת, וּלְפֶתַע - בּוּם טְרַאח!
קָפַץ הַכְּלַבְלַב הַקָּטֹן וּבָרַח!
גִּלּוּ אֶת זֶה רַק כַּעֲבֹר תַּחֲנָה:
מַשֶּׁהוּ כָּאן הִשְׁתַּנָּה!
בְּשֶׁקֶט מָנוּ סַבָּלֵי הַמִּטְעָן:
מִטָּה
מִזְוָדָה
תִּיק גָּדוֹל
תִּיק קָטָן
תְּמוּנָה
סַלְסִלָּה
תִּיק מִבַּד
תִּיק קַרְטוֹן
אַךְ מָה זֶה? אַיֵּה קָט-קָטֹן?' 

גברת אלמונית היוצאת למסע ברכבת מפקידה את כבודתה בקרון המטען. בין חפציה הרבים גם 'כֶּלֶב קָט-קָטֹן'. אחרי תחנה או שתיים כשצפרה הרכבת 'קָפַץ הַכְּלַבְלָב הַקָּטֹן וּבָרַח!'. הסבלים, הזוכרים שבידי הגברת 'אַרְבַּע קַבָּלוֹת לְמִשְׁמֶרֶת' וחוששים למשרתם, מבחינים ב'כֶלֶב עָצוּם' העומד לתומו בתחנה ודוחפים אותו לקרון המטען במקום אותו 'קָט-קָטֹן'. בתום הנסיעה מתבררת התרמית, אך הגברת הרותחת מכעס נאלצת להשלים עם ההסבר שבפי הסבלים: 'בִּזְמַן שֶׁנָּסַעְתְּ לָךְ, גְּבֶרֶת, / הַכֶּלֶב גָּדַל לְתִפְאֶרֶת!'
כוחו של הסיפור הקטן לא רק בתרמית המשעשעת על חשבונה של גברת אלמונית, אלא גם ברשות שנותן בחשאי המספֵּר לקוראיו לשמוח לאֵידָהּ. לא זו בלבד שהמספֵּר אינו מוסר על הגברת ולו פרט חביב אחד, אלא הוא חוזר ומונה את חפציה ורומז כך על אנוכיותה ועל הטרחה שהיא גורמת לעובדי התחנה. את ההומור מגבירות החזרות הרבות על פרטי הכבוּדה שהגברת מְטַלְטֶלֶת אִתָּהּ במסעהּ. ברשימה נזכרים חפצים מהגדול והיום-יומי (מִטָּה) עד לזעיר-גנדרני (סַלְסִלָּה), כשעל הרצף ביניהם כלי קיבול שונים ומשונים שאף הם מוצגים מהגדול והמסורבל (מִזְוָדָה) אל הקטן והקל (תִּיק קַרְטוֹן). בכל החזרות חותם את הרשימה הכלב, שהמספֵּר מקפיד להזכירו בכינויים של הַקְטנה כפולה: קָט-קָטֹן, הַכְּלַבְלַב הַקָטֹן. ההנגדה בין גדול לקטן ובין גס לענוג ברשימת חפציה של הגברת מבשרת על הניגוד הדרמטי, הטראגי-קומי, שהוא מכת המצלתיים החותמת את הסיפור: הכלבלב הקטן לא היה פֶּתִי ולא תם, ובהזדמנות הראשונה נמלט מפטרוניתו ופינה את מקומו ליצור מגודל וחסר חן - 'כֶּלֶב עָצוּם' שנדחף על כרחו לחייה של הגברת - על אפה וחמתה אך לצהלת הקוראים. 

סמואיל מרשק (1887–1964), יהודי במוצאו, נחשב גדול המשוררים לילדים בברית המועצות ואבי תורת הספרות הסובייטית לטף. בבית הוריו רכש השכלה יהודית וכללית, ובבגרותו למד בלונדון ותרגם לרוסית ממיטב הספרות האנגלית הקלאסית. אף שבנעוריו התקרב לציונות נרתם אחרי המהפכה ברוסיה לשירות המשטר החדש ויחד עם מקסים גורקי פעל ליצירת ספרות ילדים חדשה בברית המועצות. בין היתר ניהל מרשק את המדור לספרות ילדים בבית ההוצאה לאור של לנינגרד, היה ממייסדי התיאטרון לילדים ושימש מנהלו, פתח מועדון קריאה לילדים, והסיסמאות הפטריוטיות שחיבר נגד האויב הנאצי התנוססו בזמן המלחמה על כרזות מצוירות צבעוניות. מרשק זכה ארבע פעמים בפרס סטאלין ופעמיים בפרס לנין. עקרונות הספרות הטובה לילדים שגיבש תבעו ביטוי לערכים כמו אהבת אדם, יושר, אהבת המולדת ואומץ לב. יצירתו המוכרת ביותר לילדי ישראל היא המפוזר מכפר אז'ר שתרגמה לאה גולדברג (על פי לקסיקון אופק לספרות ילדים). 

אין זה התרגום הראשון לעברית לסיפור המחורז של מרשק. מרים ילן-שטקליס, שעלתה ארצה ב-1920 עיבדה אותו בתרגום חופשי לעברית ופרסמה אותו בשם גברת עם כלבלב (דביר 1943, איורים מאת איזה הרשקוביץ). סביר להניח שבזיכרון רבים מהורי הוריהם של הקוראים הצעירים היום מהדהדות השורות הנפלאות של ילן-שטקליס - 'אֶל תַּחֲנַת הָרַכָּבוֹת / סָרָה גְבֶרֶת עִם מִטְעָן: / אַמְתַּחַת, / מִטְפַּחַת, / יַלְקוּט לֹא קָטָן, / צִנְצֶנֶת, / קַנְקֶנֶת, / צְרוֹר גָּדְלוֹ חֲצִי עֵנָב, / וּכְלַבְלָב.' תרגומה של ילן-שטקליס הוא מלאכת מחשבת של שורות שיריות מענגות, כמו 'צִפְצֵף הַקָּטָר / וְנָשָׂא גַלְגַּלָיו' או ו'קוֹפֵץ עַל רֹאשָׁהּ בֶּן-בְּלִיַּעַל, / גָּדוֹל / בַּעַל-קוֹל / עֶשְׂרִים קִילֹו וָמַעַל.'
תרגומו של המשורר והמחזאי בן-ציון תומר לאותה יצירה של סמואיל מרשק פורסם בקובץ שירי פלאים ואגדות (מסדה 1959, אייר יוסף בס) לצד 12 תרגומים נוספים של בן-ציון תומר לשיריו של מרשק. על פי תרגומו של תומר, שלא זכה להדהוד בין-דורי ולא תפס את מקום התרגום-עיבוד הוותיק של ילן-שטקליס, הגברת מסרה 'מִזְוָדָה,/ תַּרְמִיל,/ אַדֶּרֶת,/ תִּיק,/ נַרְתִּיק,/ וְגַם תְּמוּנָה,/ וְכַלְבֹּנֶת קְטַנְטַנָה', 'הַכַּלְבֹּנֶת חִישׁ עָרְקָה' ומחליפהּ היה 'כֶּלֶב עֲנָק שָׁם, מְדֻבְלָל'. 
התבוננות בתרגומים ביחס למקור הרוסי מעלה שתרגומה של מרים ילן-שטקליס הוא החופשי והרחוק ביותר מן המקור; התרגום החדש של עינת יקיר קרוב מאוד לטקסט שכתב מרשק. 

ההחלטה של עם עובד לפרסם את יצירתו של מרשק כספר קרטון לא פחות מתמוהה; הטקסט כתוב
אמנם בעברית כמו-דיבורית, אך הוא ארוך ומחייב קשב ותשומת לב לפרטים (משרד החינוך כלל את 'גברת עם כלבלב' בתרגום מרים ילן-שטקליס בתכנית הלימודים של כיתות א-ב); הפורמט שנבחר מזוהה עם תינוקות מגיל חודשיים עד שנתיים, שהם צרכנים של ספרי תמונות שכמות המלל בהם מזערית. הוריהם של בני שלוש עד שבע שהסיפור המחורז של מרשק מתאים להם עלולים לוותר עליו רק בגלל הפורמט ה'תינוקי', וחבל. 

המתרגמת עינת יקיר (1977) שנולדה בארץ להורים יוצאי ברית המועצות עוסקת בכתיבה, בעריכה ובביקורת ספרות. ב- 2008 זכתה בפרס היצירה ע'ש לוי אשכול. ב- 2016 ראה אור תרגומה המרנין והמוזיקלי מאוד ליצירה אחרת של סמואיל מרשק - מאה ושש דרוריות חביבות 

גברת, רכבת וכלבלב
מתאים לבני שלוש עד שבע.
נירה לוין