אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
ימימה טשרנוביץ-אבידר
 

אולי נתחלף?

כתבה: דפנה שטרום
איורים: ג'ני מייליכוב
ספרית פועלים 2017
26 עמוד, מנוקד

'ביום ראשון בבוקר, אני הולך לגן
וככה מחייך ושר לי שיר קטן.
פתאום מול המכולת
פוגש בתרנגולת.

'שלום לך ילד, אולי נתחלף?
אל תדאג, אל תדאג, יהיה לך כיף!' '

מה יכול לקרות בדרך לגן הילדים? מתברר שלא מעט, גם אם ההתרחשויות הן כולן פרי הדמיון. בדרכו לגן פוגש הילד המספר בעל חיים אחד בכל יום: ביום ראשון מציעה לו תרנגולת להתחלף בתפקידים; הוא יישב בלול ויטיל ביצים בעוד היא מציירת בצבעי גואש בגן. בימים הבאים הוא פוגש דבורה, פרה, דג זהב ודרקון; כל אחד מהם מפציר בו להסכים לעסקה דומה; הדבורה רוצה לבנות בגן מגדל מקוביות בזמן שהילד יכין דבש בכוורת, הפרה מבקשת להיכנס לשעת סיפור בגן בשעה שהילד יאכל תלתן ברפת וכן הלאה. כל בעלי החיים בטוחים שסדר היום של הילד בגן מהנה יותר משגרת חייהם, ודעתם הטובה על תענוגות גן הילדים משתמעות מן ההצעות. אבל הילד שהתמזל מזלו ללמוד בגן לא רק שאינו מתפתה, אלא מוסיף לסירובו לגלוג גלוי: ' 'מצחיק מאוד,' אני אומר וממהר.' 

גיבור הסיפור המחורז של דפנה שטרום הוא ילד צעיר המתבונן סביבו בעיניים סקרניות וברוח טובה ומספר בקיצור סיפור דמיוני-הומוריסטי. סביבת הטקסט נטולת מבוגרים, והילד מתאר את המפגשים היומיים עם בעלי החיים בלא שמץ פליאה או השתוממות; הוא מזהה את האבסורד בהצעותיהם של בני שיחו, אבל מקבל בטבעיות את עצם השיח וכך מחזק את האופי האיגיוני של הטקסט.
תיאורי המפגשים בסיפור האפיזודאלי מופיעים בתבנית חוזרת: תחילה בית המציג את הגיבור ואת בן/בת שיחו, אחר כך פתיח של ההצעה לחילוף תפקידים ושתי שורות המפרטות את ההצעה, ולבסוף שורת הסירוב החוזרת של הילד, הממשיך בדרכו לגן. גם בתוך השורות עצמן יש חזרות - 'אל תדאג, אל תדאג', 'בבקשה, בבקשה' ומבעי שידול - 'למה אתה לא רוצה? יהיה לך כיף', 'אתה בכלל לא תצטער אם נחליף מקום' וכיו'ב. המבנה החזרתי ישמח מאזינים קטנטנים ויקל עליהם להצטרף בקולם ולדקלם חלקים מהטקסט. 

לאיוריה של ג'ני מייליכוב חלק חשוב בסיפור: יש בהם צבעוניות אופטימית ומרגיעה, קו המתרחק במודע מדִיּוּק ומהקפדה על פרופורציות, ותוספות קטנות המזמינות שְׂחוֹק: הילד המספר נראה נע בסביבתו במאור פנים בעוד האב ניצב קפוץ פה וצווארונו הרכוס היטב מעיד על הסתייגותו, וביום אחר האֵם צועדת קוממיות וכל מעייניה נתונים לכוס המשקה שבידה בשעה שהילד הנחפז בעקבותיה משוחח עם דבורה. התרנגולת נועלת נעליים בעוד הכלב 'יחף', ובכפולה אחרת הכלב לובש 'מעיל' בצבע דבש שמבצבצות ממנו כנפי דבורה. מחלון אחד הבתים מציצה ילדה חבושת כתר, וחתול הרחוב חובש משקפיים. כל כפולה שנייה מציגה מה שמדמיין לעצמו בעל החיים שבמרכז אותו מפגש; למשל, בכפולה שבה הפרה פונה אל הילד, הילד עצמו עומד על ארבעותיו בין פָּרות ומלחך תלתן, ואילו הפרה שבתוך גן הילדים מאזינה לסיפור מפי הגננת (זכוכית מגדלת מגלה כי הגננת אוחזת באיה פלוטו של לאה גולדברג, וקוראת על ביקורו של הכלב מקיבוץ מגידו - ברפת). 

ספרה הקודם של של דפנה שטרום לילדים - צמות ארוכות-כות-כות, על קנאה בין אחיות, ראה אור ב- 2007 בהוצאת עם עובד.
ג'ני מייליכוב היא מאיירת בוגרת בצלאל. 

ספרים מאותו מדף:

החלום השלישי של ללה מאת אבישי פרידלר
לא תאמינו אבל זה מה שקרה מאת יוסי אבולעפיה
מי שתה לי? מאת שהם סמיט
קרלסון על הגג מאת אסטריד לינדגרן
הדרך הארוכה לסנטה קרוז מאת מיכאל אנדה

אולי נתחלף? מתאים לבני שנתיים עד ארבע.
נירה לוין