אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk

שלום ותקווה חברים


כתבה: מינה איתן
אייר: גלעד סליקטר
הקיבוץ המאוחד 2017
87 עמוד, מנוקד

'היה בבית משהו יותר מעניין. ליד דלת המקלחת, בדיוק מתחת למעילים התלויים, עמד כיסא, ועל הכיסא עמד כלוב, ובתוך הכלוב ישב עכברון לבן קטן ונעץ בה עיניים חשדניות.
'איזה כלב פצפון,' חשבה תקווה.
'איזה עכבר ענק,' חשב שלום.
שניהם הסתכלו זה על זה ולא הוציאו מילה מהפה, עד שאודי אמר בקול עליז: 'תקווה, תכירי את שלום! שלום, תגיד שלום לתקווה!' רק אז הם הפסיקו להתבייש.
תקווה נבחה 'שלום' קצר, ושלום צייץ 'נעים מאוד' קצרצר, ושניהם הביטו זה בזה וחשבו, מה יהיה עכשיו? ואיך? והאומנם?
והיה בסדר?
ודאי שהיה בסדר. היה מצוין.' 

חן ואודי, זוג צעיר, נפגשים כל ערב בביתם ומספרים זה לזה מה קרה היום בבית המשפט (אודי) ובמעבדה (חן). חן וחבריה החוקרים מתעניינים בעכברים ו'לומדים מהעכברים הרבה דברים חשובים על המוח של בני האדם'. מתברר שהעכברים הלבנים שונאים אורחים וכל אחד מהם חי כמו מלך בכלוב נפרד, אבל לעכברים האפורים לא אכפת להצטופף והם חיים בכלובים שלהם בחבורות. חן והחברים שלה גילו שכאשר הם מכניסים עכבר אפור לכלוב של עכבר לבן - מיד תוקף הלבן את האורח הלא-קרוא ומנסה לסלק אותו מהכלוב. יום אחד מבחין מנהל המעבדה בעכבר לבן המתיידד עם עכבר אפור שהוכנס לכלוב שלו. 'אני לא רוצה לראות אותו פה,' מודיע המנהל, 'אין בו תועלת!' רגע לפני שהעכבר החברותי נזרק החוצה מחליטה חן לעשות מעשה. 'חייבים להציל אותו,' היא לוחשת לאודי בטלפון, 'הוא כל הזמן מתחבק עם האורח שלו.'
העכבר הלבן שזכה לשם 'שלום' מתחיל חיים חדשים בביתם של חן ואודי, שעושים הכול כדי שיהיה מאושר. 'הם קנו לשלום גלגל ענק פצפון מקושט בפעמונים צבעוניים, כדי שיעשה ספורט וישמור על הכושר. קנו לו צלחת קטנטונת אדומה למזון [...] ונוסף לכול, חן ציירה ארבעה ציורים של עכברים עליזים, ותלתה אותם סביב המראה, כדי ששלום יראה חברים ולא ירגיש בודד בשעות הארוכות שהוא לבדו בבית'. אחרי זמן לא רב מצטרפת למשפחה תקווה, כלבה אסופית גדולה, שעל אף פערי הגודל ביניהם קושרת עם העכבר חברוּת אמיצה. דווקא הקטן בין השניים הוא המתון, הסובלני, היועץ. 

מינה איתן
בחרה לפתוח את סיפורה בסביבה יוצאת דופן - במעבדת מחקר, ובפרק הראשון, תוך כדי תיאור הנפשות הפועלות, היא מוסרת בסגנון ידידותי ובהיר מידע שיהיה למאזינים ולקוראים הצעירים מעין תשתית להבנת ההתרחשויות; בין היתר היא מזכירה 'התנהגות', 'מוח', 'מעבדה', 'טריטוריה' ומכאן מובילה את קוראיה הישר אל הכניסה לסיפור.
הסיפור מתקיים בשטח החופף של המרחב הריאליסטי ושל המרחב הדמיוני. הסיפור על זוג צעיר המאמֵץ חיות מחמד ועל מה שמתרחש ומשתנה בחייהם בעקבות האימוץ הוא סיפור ריאליסטי שיש בו הומור ואין בו הפתעות, אך בתוכו משוקע סיפור מורכב, דמיוני, המציג באותו זמן ובאותו מקום את הדברים מנקודות המבט של בעלי החיים המאומצים - העכבר והכלבה - ומאפשר לקוראים להכיר את האופי ואת חיי הנפש של כל אחד מהם - דעות, תהיות, ערכים, רגשות ודרכים לפענוח העולם האנושי שבו הם חיים. מיקוד תשומת הלב של הקוראים בהתנהגותם של בעלי החיים מאפשר לילדים להתבונן בהתרחשות בעין אובייקטיבית ולבחון את רגשותיהם נוכח בחירותיו של שלום, מעידותיה של תקווה ותגובותיהם של חן ואודי. בשעה שערכם של עכברי מעבדה במציאות נמדד על פי התאמתם לקולקטיב חסר הפנים שהם נמנים עמו, העכבר 'שלום' הוא אינדיבידואל רב-ערך, שדמותו הייחודית היא מקור השראה לסביבתו. בשונה מעכברים רבים בספרות לילדים, המקדמים נושאים שעל סדר היום הציבורי או מדגימים את ניצחון תבונת החלש על עוצמת החזק - העכבר הלבן של מינה איתן הוא אינדיבידואליסט, הומניסט, פילוסוף ומשורר; הוא צעיר, תמים, חסר ניסיון ובודד, אבל נשמע לקולו הפנימי, נאמן לדרכו, מתבונן בעין אופטימית על החיים, מכבד את מי שסביבו ומקבל באהדה ובכבוד גם את הטועים. שמותיהם של העכבר והכלבה אינם אקראיים, ומאותתים על דרך חיים רצויה בלי להיגרר למוסרנות ולהטפה גלויה.
מינה איתן אינה חוששת להביא סיפור ריאליסטי לסופו. במקום לעטוף את המשפחה בענן הוורוד של הסוף הטוב המצופה היא סומכת על מאזיניה ועל קוראיה שיוכלו להתמודד גם עם עובדות החיים וחותמת את הספר בפרק 'פְּרֵדָה', שבו העכבר שלום בן השלוש מת בשיבה טובה בכלובו. החיים נמשכים, אומרת איתן: 'ושלום החמוד גם הוא יהיה שם, טמון בעומק הלב של כולם כזיכרון נעים'. 

מינה איתן (1947) היא סופרת ישראלית. בין ספריה - עיניים קטנות בארץ גדולה ולמה רק לנו אין שלג?.
גלעד סליקטר (1977), קומיקסאי ומאייר הוא בוגר בת הספר לעיצוב שנקר במגמת איור. אייר בין היתר את ג'ונם מאת צדוק צמח ואת בובה תותי מאת דוד גרוסמן. 

שלום ותקווה חברים
מתאים למאזינים מגיל חמש ולקוראים עד גיל שמונה.
נירה לוין