אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

ילדי בית העץ - לשחרר את כפיר

כתב: רן כהן-אהרונוב
איורים: יניב שמעוני
כנרת 2017
78 עמוד, מנוקד 

'הארבעה החליטו לפתוח את דלת בית העץ ולהציץ למטה. 'אוף, מתי כבר תשמן את הצירים האלה?' נזפה מאיה בערן כשהדלת נפתחה בחריקה. ערן החזיר לה פרצוף חמוץ, וכולם הציצו למטה בסקרנות לראות מי משמיע את הקולות המוזרים.
חמור אפור עמד לו למרגלות העץ וליחך את העשב הלח מהטל של הלילה. הוא היה רזה מאוד, ואפשר היה לראות את העצמות שלו מבעד לפרווה המאובקת.' 

מאיה, יואב, ערן ואמיר, ארבעה חברים, מבלים את הלילות האחרונים של החופש הגדול בבית העץ שלהם, בחורשה הסמוכה לשכונה. בוקר אחד הם מתעוררים לקול נעירה, ומגלים שחמור פצוע עומד מתחת לבית העץ. ארבעת הילדים מחליטים להציל את החמור מידי אלה שמתעללים בו ולמצוא לו בית. הם נאבקים בשני הבריונים הטוענים לבעלות על החמור, ולאחר שהם מגייסים כסף במיזם מימון המונים הם מצילים מפשיטת רגל חוות מקלט לבעלי חיים מוכים ומבטיחים גם את שלומו של החמור האסופי. 

ילדי בית העץ - להציל את כפיר
הוא סיפור חבורה טיפוסי המציית למוסכמות הסוגה; במרכזו חבורת ילדים המבלים בצוותא חלק ניכר מזמנם; יש להם טריטוריה משלהם - בית העץ; יש להם מנהיגה - אף כי לא מוכתרת (בסמיכות לשמה מופיעים ביטויים כמו 'קולה המרגיע', 'בטון בוטח', 'אמרה בהחלטיות', 'בנחישות'); הנסיבות מזמנות להם מאבק במפרי חוק וסוגייה מוסרית-ערכית לענות בה; הם נמנעים במודע מפנייה למבוגרים (בכלל זה המשטרה), סומכים על עצמם שיוכלו להתמודד עם האתגר ומתייצבים באומץ לצד הצודקים-החלשים עד לסוף הטוב. שרטוט הדמויות שטוח עד כדי עמימות, ותיאור התעוררות האהבה הראשונה - כמו מהלך העלילה - סטריאוטיפי וצפוי. 

סגנון הכתיבה מאופיין בפערי משלב: לצד ביטויים של לשון מדויקת-גבוהה הרחוקה מלשון הדיבור ומְרַצָה את המבוגרים - למשל 'כעבור רגע של מבוכה שעטו ארבעתם...' (7), 'עיניהם נפערו בתדהמה' (8), 'שתה בשקיקה' (11, 'כמו נבואה קטנה' (15), 'הסכמה גורפת' (17), 'תגובה נחרצת' (19) וכו' - מופיעים ביטויים דיבוריים-עגתיים המתחנפים לקוראים הצעירים, למשל 'בעלי חיים לא היו בדיוק הקטע שלו' (10), 'משהו הריח להם לא טוב' (20), 'הלך עלינו' (29), 'נקרעו מצחוק' (45) ו'עשו בשפתיים כאילו הם שרים באמת' (56) וכן עוד. 
ניכרות בלשון הספר (שערכה יעל גובר) תופעות המעידות על הכרסום בלשון ספרות הילדים הנכתבת היום, כמו הימנעות מצירופי סמיכות ('עסוקה בשליפה של קוצים') ומכינויי שייכות חבורים ('הרגל של ערן רעדה'), פירוק צירופים כבולים ('נפל ושבק' במקום 'שבק חיים') ושאילת לעז ('לצלם בכמה לוקיישנים').     

סיפורי חבורות עבריים החלו להיכתב בארץ ישראל אחרי הופעת תרגומו של שלונסקי לאמיל והבלשים של אריך קסטנר (1935), והתרבו בעקבות שמונה בעקבות אחד של ימימה אבידר-טשרנוביץ (1945) וספרי חסמב'ה של יגאל מוסנזון (1949). גם הסדרות החמישיה, השביעיה הסודית, וארבעת הבלשים והכלב שכתבה איניד בלייטון ותורגמו בשנות השישים המריצו סופרים לכתוב ספרי חבורות. זכורות במיוחד סדרת ילדי העיר העתיקה (1953–1958) מאת חיים אליאב, פרשי הגליל (1961–1963) מאת עמוס אריכא, הנועזים (1963–1966) מאת יגאל בן נתן וחבורת פופיק (1973–1976) מאת ארנונה גדות. עד היום נקראים ספרי החבורות של גלילה רון-פדר - ג'ינג'י, חבורת כס'ח, ומנהרת הזמן, הסדרה כוח המוח מאת זהר אביב וסדרותיה הרבות של סמדר שיר. בעשורים הראשונים למדינה הוצבו לחבורות אתגרים בתחום הביטחוני, אך משנות השבעים והלאה הן מתגייסות בעיקר לטובת נושאים חברתיים, במידה פוחתת והולכת של אמינות (וראו בהרחבה בספרו של אלי אשד מטרזן ועד זבנג - הסיפור של הספרות הפופולרית העברית, בבל 2002). 

ילדי בית העץ - לשחרר את כפיר
הוא השני בסדרה. קדם לו ילדי בית העץ - מבצע חורשה שראה אור ב- 2015, והוליד מיזם מוזיקלי, מופע, הצגה ותכנית טלוויזיה. 

ספרים מאותו מדף:
הרפתקאות חמור שכולו תכלת / נחום גוטמן
חוות הקסמים / א'ב וייט
סיפורו של דוקטור דוליטל / יו לופטינג
חבורת המערוך בפעולה / רוני גנור
מאי יוני יולי / רימונה די-נור
מלחמות אוטרברי / ססיל דיי לואיס
להציל את שימבה / נעמי לויצקי 

ילדי בית העץ - לשחרר את כפיר
מתאים לבני שבע עד תשע. 

נירה לוין