אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

החיים המאושרים שלי

כתבה: רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ
איירה: אֶוָה אריקסון
משוודית: דנה כספי
ידיעות אחרונות ספרי חמד, טל-מאי 2015
139 עמוד, מנוקד

למחרת דוני עמדה בחצר בית הספר.
כל ההפסקה הראשונה עמדה לבדה ורק הסתכלה.
בהפסקה השנייה הבחינה בעוד ילדה שעמדה לבדה ורק הסתכלה.
ושתיהן הביטו זו בזו בדיוק באותו הרגע.
דוני אזרה אומץ, ניגשה אל הילדה ושאלה: 'רוצה להתנדנד?'
ואלה-פרידה, זה היה שְׁמָהּ, הנהנה בראשה.
הן התנדנדו יחד עד הצלצול.
וגם בכל שאר ההפסקות.

דוּנִי מתחילה ללמוד בכיתה אל'ף. היא יודעת שתלמד לקרוא ולכתוב, אבל שואלת את עצמה אם תאהב את המורה ואת הילדים האחרים בכיתה, שאותם אינה מכירה. והנה אף שהכול היה חדש בעבורה, דוני נהנתה. בערב, כשחגגה עם אבא ועם החתול את היום הראשון שלה בבית הספר, הסבירה לחתול: 'זה לא היה נורא כל כך, רק קצת מלחיץ, אבל ממש כיף'. ביום השני, כשדוני ואלה-פרידה נעשו חברות, דוני הרגישה שהיא מאושרת. הן ישבו זו ליד זו, ציירו יחד, שיחקו יחד בבית הספר וביקרו זו אצל זו. וכשעשו את כל הדברים האלה דוני הייתה מאושרת. 'לא הייתה לה חברה טובה יותר מאלה-פרידה. הן דבקו זו בזו ביובש וברטיבות, בשמש ובגשם, באש ובמים'. ואז עברה אלה-פרידה לגור בעיר אחרת. 

הסיפור הקטן הזה עוסק בפרק חיים שכמעט כל ילד בעולם חווה כמותו: היום הראשון בבית הספר על התהיות והחששות המלווים אותו. שלא כמו בספרים אחרים, הלימודים מתוארים כחוויה מיטיבה - מעניינת, מענגת ומגוונת. הסיפור נמסר בקול בהיר, אמין ומדויק מנקודת מבטה של ילדה סקרנית מטבעה, רגישה ועליזה. במרכז הסיפור - גם זו חוויה שילדים רבים חווים - הפרֵדָה של דוני מחברתה הטובה. דוּני אומללה, מצרה על אבדן ההנאות הקטנות ורואה בחרדה שהעצב והגעגועים משנים את התנהגותה. ובכל זאת היא מסתגלת למציאות החדשה, וכשאלה-פרידה מזמינה אותה לבלות איתה בבית החדש בחופשת הפסחא - שוב אין מאושרת ממנה. 

הסיפור על חברוּתן של דוני ואלה-פרידה ראה אור בפורמט קטן המתאים בדיוק לקוראים צעירים שזה עתה התחילו לקרוא בכוחות עצמם: הנושא מוכָּר, הטקסט קצר ומאוורר, 20 הפרקים קצרים מאוד, האיורים הרבים בשחור-לבן מתרחקים מן הצבעוניות של ספרים מצוירים. בפרק הראשון, למשל, שבו רק 74 מילים ו-4 איורים, תופס 4 עמודים. בפרק העשירי 44 מילים, יש בו 5 איורים ואורכו 5 עמודים. הפרק ה- 20 כולל 119 מילים ו-3 איורים, והוא משתרע על פני 5 עמודים. כותרת המשנה של הספר - 'מושלם למתחילות ולמתחילים לקרוא' - מדויקת. 

רוֹסֶה לָגֶרְקְרַנְץ (1946), שכתבה עשרות ספרים לילדים ולמבוגרים, נולדה בשטוקהולם. בתום לימודיה באקדמיה לאמנות שימשה מנהלת אמנותית של תיאטרון לילדים. ספרה הראשון - זה קשור באנה - זכה בעיטור המו'לים הבין-לאומי ותורגם לשש שפות. זכתה בין היתר בפרס אסטריד לינדגרן ב- 1979, במדלית נילס הולגרסן ב- 1980 ובפרס אוגוסט (הפרס השנתי של הספרייה השוודית) ב- 1989. החיים המאושרים שלי הוא ספר ראשון בסדרה.
אווה אריקסון (1949), מאיירת וסופרת, זכתה בין היתר במדלית אלזה בסקאו ב-1981, ובפרס אסטריד לינדגרן ב-2001. 

ספרים מאותו מדף:

גיבור, מאת מיה סביר
ליאת והשנורצ, מאת אושי קראוס
אודי, מאת קווין הנקס
קלריס בין בצרות עם אותיות, מאת לורן צ'יילד
עלמה או היום השישי, מאת נורית זרחי
תיק הפלסטיק הסגול של לילי, מאת קווין הנקס
אמא הולכת לכיתה א, מאת תרצה אתר (שירים) 

החיים המאושרים שלי
מתאים לבני חמש עד שבע, ובמיוחד לאלה המכינים עצמם ללמוד או לומדים בכיתה א.
נירה לוין