אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

הנסיכה תבוא בארבע

כתב: ווֹלְדפְדִיטְרִיךְ שְנוּרֶה
איורים: ניב תִשְׁבִּי
נוסח עברי: אלומה רז
מילתא ספרים 2016
20 עמוד, מנוקד

היא ניגשת אל הסורגים ונושפת באוזני:
'אפשר לסמוך עליך?'
'בי נשבעתי,' אני משיב.
היא מצמידה כף אחת אל פיה: 'אני מכושפת.'
'מה את אומרת! מכושפת?'
היא מהנהנת. 'למען האמת, אינני צְבוֹעָה...'
'אלא מה?'
'נסיכה,' היא לוחשת בחשש.

המספֵּר המתפעל מיופיים של הפלמינגואים בגן החיות מבטא בגלוי את הסלידה שמעוררת בו צְבוֹעָה מפוספסת מדובללת פרווה שבכלוב סמוך. 'אלוהים, כמה שהיא מסריחה! כולה מטונפת, עיניה נוטפות מוגלה, מסכנה!' לאחר שהצְבוֹעָה משכנעת את המספֵּר שאין היא אלא נסיכה מכושפת ומוסיפה שאם יזמין אותה לביתו יוסר מעליה הכישוף - הבחור נעתר ונחלץ לעזרתה; הוא חוזר הביתה, מכין תקרובת ומקשט את השולחן בוורדים. נסיכה או לא?
בארבע בדיוק הוא פותח את הדלת ומקבל את פניה של האורחת. אבל מה שיכול לקרות במעשיות אינו אפשרי במציאות; הצבוֹעָה, מוכת בושה ורגשות אשם, מתוודה: 'אני - אני בכלל לא נסיכה'. 

הסיפור הקצרצר מתכתב עם המעשייה הידועה מלך צפרדע שעיבדו האחים גרים; על כך, ועל התרחשות קסומה הצפויה גם בסיפור שלפנינו רומז הצפרדע נושא הכתר הרובץ על עלה נוּפָר באגם הפלמינגואים שמציגה הכפולה הראשונה. בכפולה השנייה הצבועה עצמה מזמינה את ההשוואה הלא-מחמיאה בינה לבין הצפרדע. הרמיזה הגלויה למעשייה רק מעמיקה את התהום שבה נמצאת הצבועה העלובה, שנימוסי השולחן שלה מחרידים, שקרציות מטיילות מאחורי אוזניה. הקוראים הצעירים המצפים לסוף הטוב שמבטיחות המעשיות יצטרכו להחליט איך להיפרד מהסיפור, שמסתיים בדבריו הרב-משמעיים של המספר ('זה בסדר, כבר מזמן הבנתי') ובאיור המראה את המספר והצבוֹעָה ברגע של אופטימיות וחמלה. 

כותרת המשנה של הספר - 'סיפור אהבה' - מפקיעה אותו מתחומיו הצרים של חדר הילדים; צעירים מאוד, גם אם אינם מודעים לתדמיתם הגרועה של הצבועים (אוכלי פגרים, אכזריים ומכשפים בצחוקם האנושי) יתמהו איך אפשר לחוש חיבה לחיה רבת חסרונות כמו הצבועה המתוארת בסיפור במילים ובאיורים. המבוגרים יקראו את הספר כמשל או כמטפורה, ויזכו בהזדמנות להרהר בדרכיה הנפתלות של האהבה, בדעות קדומות, בחמלה ובנפלאות הטעם האישי. 

הנסיכה תבוא בארבע
הופיע בראשונה בגרמנית ב-2001; את הטקסט הקצר של ווֹלְפְדִיטְרִיךְ שְֹׁנוּרֶה השלימו איוריה של האמנית הגרמנייה רוֹטרָאוּט סוּזָנֶה בֶּרְנֶר (נולדה ב-1948), בעצמה כותבת לילדים. על הנוסח העברי שראה אור באותה שנה בהוצאת כתר חתומה אלומה רז (כנראה שמה הבדוי של גילי בר-הלל סמו, עורכת ומתרגמת). אורה ניב ומיכאל פינשטיין, הבעלים של חנות הספרים הסימפתית 'מילתא' ברחובות, התפעלו מאיוריו של ניב תשבי (פרויקט הגמר שלו בבצלאל) לַספר שאזל מן השוק והחליטו להוציאו לאור ולהחזירו למדפים. חבל שלא נשקלה החלפת הנוסח העברי של אלומה רז; הסיפור ראוי לעיבוד הרמוני, טבעי ואולי אף פיוטי יותר לעברית עדכנית. 

המאייר הצעיר ניב תשבי סיים את לימודיו בבצלאל במחלקה לתקשורת חזותית, במגמת איור. הצבע השולט בכריכת הספר - מעין ורוד סַלְמון - הולם להפליא את האצילות המלכותית שהצְבוֹעָה נכספת לה ומוסיף לספר נופך חלומי-דמיוני מתקתק. בתוך הספר תשבי 'מכתים' את הכתמתם-ורדרד בארבעה צבעים אחרים המעגנים את הצבועה (ואת הקוראים) במציאות הלא-מלכותית: שחור ולבן, חום-חאקי וירוק פיסטוק בהיר; אבל הוורוד, המצוי בבגדי המספר, באוזניה ובלשונה של הצְבוֹעָה, במפה שעל השולחן ובוורדים שהבחור קוטף לכבודה, מבקש ללמדכם קוראים יקרים, שלכל אחד יש חלום, שכל אחד יכול להרגיש ורוד ואפילו לעורר בזולתם רגשות ורודים. 

וולפדיטריך שנורה (1920–1989), סופר גרמני, שירת בצבא הגרמני בשנות המלחמה, אך לקראת סופה ערק מן השירות, החל לעסוק בעיתונאות ופרסם ביקורת תיאטרון וקולנוע בעיתונים אחדים בברלין. בהמשך דרכו כתב סיפורים קצרים, נובלות, שירה, תסכיתים וספרי ילדים שאת חלקם אייר בעצמו. שְׁנוּרֶה היה פעיל בארגונים שעסקו בספרות ובשפה הגרמנית, וזכה במהלך חייו בפרסים שונים. 

הנסיכה תבוא בארבע
- יופי של סיפור, יופי של ספר - מתאים לבני ארבע ומעלה.
נירה לוין