אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

שולה ויולה בעיר הגדולה


מאת: נירה הראל
איורים: אורה איתן
זברה הפקות 2016
28 עמוד, מנוקד

מה קורה בחצר היום?
לא שקט כתמול שלשום.
שכנים חדשים נכנסים לדירה,
סוחבים דברים כבדים נורא.

שולה ויולה מציצות מבין שיחים,
החדשים נראים צעירים ושמחים.
הם מחבקים חתולה מגונדרת,
מסביב לצוואר קשור לה סרט.

'שלום חברה, נעים להכיר,
תגורי פה, אתנו, בעיר?'
הן שואלות והיא אומרת:
'עם חתולות רחוב אני לא מדברת.'

שולה אומרת: 'בלי טובות,
לנו כיף לחיות ברחובות.
כל יום הרפתקה וחופש מושלם,
את לא תזכי לזה לעולם.' 

יולה ושולה הן שתי חתולות רחוב, וליתר דיוק - חתולות רחוב תל אביביות: 'שולה כתומה ויולה אפורה, / חתולות בלי פחד ובלי מורא'. עלילותיהן של השתיים - חברות טובות אבל גם יריבות - מסופרות באחד עשר סיפורים מחורזים מחויכים, שכל אחד מהם מתאר אפיזודה אחת: שולה ויולה מתאהבות באותו חתול, יולה נפגעת בתאונה ושולה מטפלת בה, שולה ויולה משתתפות בפסטיבל יללות ('ובמקום למחוא להן כפיים, / שפכו עליהן דליים של מים') וכן עוד. לשם 'שולה' ניחוח גנדרני, השם 'יוּלה' מזכיר יללה חתולית; שולה ויולה תמיד יצריות, מיטיבות לזהות הזדמנויות ומכירות היטב את כללי החיים ברחוב. לאמתו של דבר, כך רומזים הסיפורים בחיוך, חתולי רחוב מתנהגים ממש כמו בני אדם: חברותיים אבל תחרותיים, צרי עין לעתים אבל יודעים גם להיות נדיבים, ובעיקר מעריכים את חירותם ואת עצמאותם. 

כל הסיפורים אחידי מבנה: ארבעה בתים, ארבע שורות בבית. דפוס החריזה קבוע - א/א/ב/ב // ג/ג/ד/ד וכן הלאה. הפיסוק מאופק ואת המשמעות יוצר השיח בין האיורים למילים. כמעט בכל הסיפורים השורה האחרונה מציגה את העוקץ - שנון או אירוני - שיעלה חיוך גם על פני המבוגרים המקריאים. בכל כפולה, בעמוד אחד סיפור מחורז ואיור של שולה ויולה בסצנה מהסיפור, ואיור בגודל עמוד הממחיש את הטקסט ומוסיף עליו. הבעות פניהם של חתוליה של איתן וגופיהם משקפים את מצבי הרוח שלהם, וכן שובבות, פחזות, היתממות או צדקנות. 

שולה ויולה בעיר הגדולה
הוא תוצאה של שיתוף פעולה בין שתי יוצרות ותיקות ומוערכות - אורה איתן ונירה הראל. על הספר מרחפת רוחה של יצירה משותפת קודמת של השתיים - עלילות טיף-טף

טיף וטף התאומים / לא היו בכלל דומים.
טיף היה שמן כזה, / טף היה מקלון רזה.

טף היה פחדן גדול, / טיף אהב מאוד לזלול.
אך יותר מכול - לריב, / אהבו טיף ואחיו.

בקיצור שני האחים, / צמ' חמד פרחחים.
עליהם פה נספר / סיפוריים ויותר.'

עלילותיהם של טיף וטף שסיפרה נירה הראל וציירה אורה איתן הופיעו במשך שנה תמימה בארבעת ריבועי הקומיקס שחתמו את גיליונות פילון, דו-שבועון שראה אור לראשונה בחנוכה, דצמבר 1976 ביוזמת הוצאת מסדה. המקימה והעורכת הייתה נירה הראל, וחבריה במערכת היו אורה איתן ועמרם פרת. פילון שהופיע במשך שלוש שנים היה עיתון עשיר ומוקפד שהביא לילדים הישראלים מיצירותיהם של טובי הכותבים והמאיירים, בהם אוריאל אופק, אורי אורלב, יהודה אטלס, עודד בורלא, ח'נ ביאליק, דתיה בן דור, עמוס בר, לאה גולדברג, נורית זרחי, יורם טהרלב, ימימה אבידר-טשרנוביץ, מרים ילן-שטקליס, שלומית כהן-אסיף, מירה מאיר, קדיה מולודובסקי, לאה נאור, מיכל סנונית, דבורה עומר, אנדה עמיר, פוצ'ו (ישראל ויסלר), לוין קיפניס, יעל רוזמן, אברהם שלונסקי, נעמי שמר, חיה שנהב, אבנר כץ ודני קרמן. 

כמו שולה ויולה, גם נירה הראל ואורה איתן נולדו בתל אביב וחיות בתל אביב.
אורה איתן (נ' 1940) היא בוגרת בצלאל ולימדה בו במשך יותר משלושים שנה. עוטרה כיקירת המחלקה לתקשורת חזותית בשנת 2010. וזכתה בפרסים רבים: עיטור אנדרסן (פעמיים), המדליה על שם בן יצחק מטעם מוזאון ישראל (שלוש פעמים), פרס נחום גוטמן ועוד. המבוגרים זוכרים את איוריה לספרים יותם הקסם, כל השבט הזה וסוד הגן הנעלם משנות הששים, והצעירים מכירים בוודאי את דוד ירח בשמיים מאת אנדה עמיר מ- 2010.
נירה הראל (נ' 1936) הייתה בין היתר עורכת ספרי הילדים בהוצאת מסדה, עורכת ספרי הילדים ומנהלת המערכת בהוצאת עם עובד, יזמה את מצעד הספרים של משרד החינוך והקימה, יחד עם המאייר דני קרמן, את אתר דףדף שבעריכתו היא עוסקת עד היום. כתבה למעלה מ-50 ספרים לילדים ולנוער. זכתה בפרסים רבים, בהם פרס זאב, פרס פניה ברגשטיין, פרס ראש הממשלה, פרס קרן מרחב הילדים (שווייץ) ופרס אריק איינשטיין. בין ספריה - אפשר להשאיר הודעה, שפת הסימנים של נועה, סבא בישל מרקאחד יותר מדי

שולה ויולה בעיר הגדולה
מתאים לבני שלוש עד שש.
נירה לוין