אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

מלָאלָה

כתבה: מלאלה יוספזאי עם פטרישיה מק'קורמיק
מאנגלית: תמי לימון
צלטנר ספרים 2016
202 עמוד, לא מנוקד

'... אבל מחוץ לכותלי בית הספר שלנו נהייתה מינגורה למעין כלא. שלטים שעליהם נכתב 'הכניסה לנשים אסורה' הוצבו בכניסה לשוק. כל חנויות האלקטרוניקה והמוזיקה נסגרו. פזוללה [ממנהיגי הארגון המיליטנטי שפעל לכפיית חוקי האסלאם בפקיסטן] אפילו הוציא מחוץ לחוק משחק ילדים מיושן שבו היינו מחליקים דיסקיות לאורך לוח עץ. הוא התחיל להכריז בתכנית הרדיו שלו שמות של תלמידות תיכון: 'הנערה מה-שמה הפסיקה ללכת לבית ספר ותגיע לגן עדן,' הוא אמר. או 'הנערה מה-שמה עזבה את בית הספר, ואני מברך את הוריה.' עכשיו התעקשה אמא שלי שלעולם לא אלך עוד לבית הספר לבדי, מרוב פחד שמא איראה על ידי הטליבאן הולכת לבד בתלבושת בית הספר. שמתי לב שבכל יום עוד כמה מבנות כיתתי הפסיקו להגיע לבית הספר. ובכל לילה המשיך פזוללה בהתקפותיו בתכנית הרדיו שלו, באומרו שבנות ההולכות לבית הספר אינן מוסלמיות טובות - ושכולנו נלך לגיהינום'. 

מלאלה, שחיה עם משפחתה בעמק הסוואט שבצפון פקיסטאן, הייתה רק בת עשר כשנוכחותם המאיימת של תומכי האיסלאם הקיצוני פלשה לחייה. אביה, איש חינוך ומנהלם של בתי ספר, האמין שאפשר להיות מוסלמי והומניסט וברוח זו גידל את שלושת ילדיו; הוא האמין ביכולותיה של בתו, המריץ אותה לשאוף לטוב ביותר והעריך את נטייתה הטבעית ללמוד ולרכוש ידע, לחקור ולשאול, להיות מעורבת ולהשמיע את דעתה גם במקומות שבהם תכונות כאלה בקרב בנות ונשים לא רק שלא זכו להערכה אלא הוקעו בפומבי.
חייה של מלאלה התנהלו על מי מנוחות עד שקנאים אסלאמיים אנשי הטליבאן השתלטו על עמק הסוואט תוך שהם מאיימים על פקיסטאן כולה. אביה נמנה עם המתנגדים לכפייה הדתית, סירב לסגור את בית הספר לבנות שהקים וניהל, וחבר לגברים אחרים שניסו בדרכים שונות להניע את השלטון המרכזי לשחרר את תושבי העמק מנוכחותם הברוטאלית של אנשי הטליבאן. בתקופה הדרמטית הזו, שבה טולטל עולמם של רבים כולל כך בפינה נידחת למדי של העולם, עוצבה אישיותה של מלאלה. היא העזה להתבטא בעד חינוך לנערות, המשיכה ללמוד במחתרת ולעודד את חברותיה לעשות כמותה, למדה מהו כוחה של התקשורת ומהו כוחה שלה, והיומן שכתבה בשם בדוי עבור ה- BBC אפשר למיליונים בעולם לעקוב אחרי האירועים שטלטלו את מציאות חייה - האישית והחברתית. 

אחד מהימים הדרמטיים בחייה של מלאלה היה היום שבו, במהלך נסיעה מבית הספר הביתה, התממש האיום שריחף מעל ראשיהן של תלמידות מאז העזו, במידה רבה בזכות התמדתה העיקשת של מלאלה במחאתה, להפר את צווי הטליבאן ולעמוד בגלוי על זכותן לחירות המחשבה ולהשכלה. גבר חמוש שעלה על הסעה של תלמידות שאל 'מי היא מלאלה?', וכשמלאלה הזדהתה הוא ירה שלושה כדורים בראשה. מלאלה הייתה אז בת חמש עשרה. 
אירוע דרמטי אחר התרחש שנה אחר כך; מלאלה הייתה לזוכה הצעירה ביותר בפרס נובל לשלום. 

מלאלה שראה אור בימים אלה נכתב בשיתוף עם פטרישיה מק'קורמיק, עיתונאית וסופרת למתבגרים אמריקאית, והוא עיבוד לקוראים צעירים של אני מלאלה, הספר שהנערה הפקיסטאנית, -שמאז הפציעה חיה עם משפחתה באנגליה - כתבה עם עם העיתונאית הבריטית כריסטינה למב. אף שהתרגום בספר לצעירים חורק במקומות רבים ומהדהדים בו התחביר והסמנטיקה של שפת המקור - מלאלה הוא מסמך מרתק, המציג בבהירות את הקשריו האישיים, המשפחתיים והחברתיים-פוליטיים של סיפור חייה של הנערה הפקיסטאנית, מביא לתודעתם של קוראים צעירים תהליכים מעצבי מציאות ועשוי לעורר חשיבה על סוגיות שדומות להן מצויות גם על סדר יומנו בישראל. ולא פחות חשוב - מלאלה מציע גם התבוננות מעניינת באמצעים (ארגוניים, תקשורתיים) שמלאלה ושותפיה למאבק נקטו ועדיין נוקטים לכדי להביא לידי מימוש את עמדותיהם. 

מלאלה
מתאים לבני עשר עד ארבע עשרה.
נירה לוין