אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

סוד של מישהו אחר

כתבה: אור-לי רובינשטיין קָצַפּ
איורים: כרמל בן-עמי
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2015
31 עמוד, מנוקד

'יש לך סוד, גיל?' סבתא שאלה פתאום.
החוק שלי ושל סבתא הוא שלא משקרים אף פעם.
לא כשאני דוחפת את אלון בכוונה. לא כשאני אוכלת חבילת שוקולד בלי לבקש רשות. גם לא כשאמרתי מילים לא יפות לעידו השמן מהכיתה שלי, שרצה להדביק לי את התלתלים בדבק.
'כן,' עניתי, 'אבל אסור לי לגלות.'
'למה?'
'כי זה לא סוד שלי. ואני לא מלשינה'.

גיל וגאיה לומדות יחד בכיתה גימ'ל. הן שונות מאוד זו מזו ובכל זאת הן החברות הכי טובות. הפרטים שגיל מספרת על החברה הטובה שלה בעמודים הראשונים של הספר תמימים למראה: 'גאיה כמעט לא מחייכת, ואני מחייכת כל הזמן [...] ההורים שלה עסוקים תמיד והיא צריכה לבוא אתי לסבתא ארבע פעמים בשבוע'. בהמשך גיל מספרת שהיא לא אוהבת להיות בבית חברתה על אף המשחקים הרבים וחדר האמבטיה הפרטי של גאיה - אבל איננה מסבירה למה, וההתעלמות מעוררת אי-נוחות. יום אחד, במקרה, גיל מגלה על הגב של גאיה 'סימנים בסגול, צהוב, כחול ושחור'; סימני השאלה נעלמים מיד. גאיה היא ילדה מֻכָּה. 

גאיה מספרת לגיל שאמה מכה אותה ומבטאת עמדה שכיחה בקרב ילדים מוכים: 'זה לא ייפסק עד שאני לא אפסיק לטעות [...] בבית אני טועה כל הזמן. אני שוכחת את המגבת על הרצפה, מאבדת את הפקק של משחת השיניים, אני שוברת את הכלים הכי טובים כשאני מנסה לעזור במטבח...'. מצוקתה של גאיה משבשת את חייה של גיל, הנתונה בין הפטיש לסדן: היא רוצה להיענות לבקשתה של גאיה, אבל אם תעשה זאת גאיה תמשיך לסבול; ואם גיל תשתף את הוריה החשים בעננה הרובצת עליה - גיל תכעס עליה ותחדל להיות חברתה. בסופו של דבר מצליחה סבתא - בסבלנות, ברגישות אבל בנחישות - ליישר את עקמומיותה של הדילמה: 'מה עדיף לך, שהיא תהיה חברה שלך עם סימנים של מכות על הגוף או שזה ייפסק?' 

הספר מציב את הקוראים בני השמונה מול סוגיה קשה הרחוקה מלהיות נדירה. ילדים מוכים יש בכל מקום, ללא קשר להישגיהם ולמצבם המשפחתי או החברתי-כלכלי. חבריהם, הלומדים בדרך זו או אחרת על מצוקתם, הופכים על כורחם למשתפי פעולה עם המכים. סבתא של גיל עוזרת לנכדתה לעבור את המשוכה המוסרית, מספרת לה שיש אנשים שתפקידם לפתור בעיות כאלה ומסבירה לה גם מה עתיד לקרות להוריה של גאיה. הכותבת איננה חוסכת מן הקוראים את מורכבות הבעיה: סבתא מספרת לגיל ש'אבא של גאיה לא ידע בכלל על הצביטות והמכות. אמא שלה לקחה חופש מהעבודה, כדי שתלך לשיחות אצל אישה שיודעת לטפל בכעס [...] ההורים של גאיה כעסו עלינו [...] בסוף אמרו לאמא של גאיה שאם זה יחזור על עצמו, המשטרה תטפל בה'. גם גאיה עצמה מתקשרת לגיל ומבטאת כעס, תסכול ואכזבה: 'שתדעי לך שעשית דבר נורא! הבטחת לא לספר! הייתה כאן עובדת סוציאלית ששאלה את אמא שלי הרבה שאלות לא נעימות וגם אותי. אבא שלי בכה בגללך! אמא שלי לקחה כדור הרגעה בגללך! למה סיפרת? הבטחת לי! את לא חברה שלי!'
על מה שקורה במשפחה של גאיה לאחר הגילוי הספר אינו מרחיב, אבל חברותן של שתי הילדות עומדת במבחן. 

הסיפור הפונה לבני שבע-שמונה אינו פשוט לעיכול. המספרת בגוף ראשון היא ילדה בת תשע המצליחה להשמיע קול דיבורי אמין בדרך כלל. גם דמותה של סבתא מעוררת אמון: היא רגישה מאוד, אמיצה ואולי יוצאת דופן, אבל אינה כוחנית, ואינה מטייחת או מתחסדת. מעידות קלות של סגנון או אמינוּת בטלות בשישים במקרה הזה, נוכח חשיבותו של העיסוק הגלוי בנושא הקשה. 

סוד של מישהו אחר
מתאים לבני שבע עד תשע. 

ספרים מאותו מדף:
בחצות הלילה
, ג'קלין וילסון
סודות, ג'קלין וילסון
הסוד של גיל, דנה אבירם 
מאחורי דלתות סגורות, עפרה גלברט-אבני 

נירה לוין