אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

הילדים של הצהרים

כתב: אביחי נזרי
ציירה: לירון כהן
טנג'יר 2015
34 עמוד, מנוקד

'על הידיים כבר לא לוקחים אותי
אבל יד נותנים לי כל הזמן
זה ימים כאלה אפשר להבין
אני מתחיל להיות גדול ומפסיק להיות קטן 

לא דואגים לסדר לי את החדר
אבל גם לא מרשים לי בלגן
זו רק תקופה וזה בסדר
בין להתחיל להיות גדול ולהפסיק להיות קטן
[...]'

עשרים ואחד שירים צרורים בספר, ששמו מנציח את הימים שבהם ילדים שיחקו עם תום יום הלימודים בחצרות ובמגרשים וברחובות, לפני שהמחשבים שינו את פניה של הילדוּת. השירים הם מעין תערוכה המציגה תמונות מחייהם של ילדים: 'אוהל בסלון', 'אני מלא בשיעורים', 'אומץ', 'תספורת', 'הילד שאני אוהבת' ועוד, ילדים מול חבריהם ומשפחותיהם, ילדים מול גדולים, ילדים ורגשותיהם והרהוריהם, ילדים ומשאלותיהם.
השירים, שלחלקם ניחוח ישראלי מאוד ושניכרת בהם השפעת יוצרים כמו יהונתן גפן ויהודה אטלס, נכתבו בקולמוסו של מבוגר המתגעגע לילדותו ולזמנים שבהם למדו 'טבע' (היום 'מדעים'...), שמצליח בדרך כלל לראות את המציאות מנקודת מבט ילדית ויודע להבחין הן ברגעי ההומור והן במורכבותה של נקודת המבט הזו. השירים, המשדרים אותנטיות ונקראים בהנאה, כתובים בעברית מדוברת, בחלקם אף לא סימן פיסוק אחד, החריזה נעה בין דיוק לרישול אופנתי.
אביחי נזרי (הכותב) ולירון כהן (המאיירת) שניהם בוגרי המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. 

בשדה קטן מאחורי הבניין
בין חרציות צהובות לשמיים
אנחנו מבלגנים את השכונה
כל צהריים כל צהריים
[...]
החיוך שנפתח בכל צחוק
והרווח המוגזם בשיניים
כיף לנו, ככה
הילדים של הצהריים 

הילדים של הצהריים
מתאים לבני חמש עד שמונה, ולמבוגרים אוהבי ילדותם.
נירה לוין