אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

אגם הצללים

מאת: רוני גלבפיש
הוצאה עצמית 2015
462 עמוד, לא מנוקד

'מה עובר עלייך?' שאלה סיוון.
יערה פגשה את מבטה. 'נמאס לי לחכות שאחרים ימצאו את תמר.'
'אז מה את רוצה, שנמצא אותה בעצמנו?' שאל טל.
[...]
'אז מה עושים?' אמרה סיוון לבסוף.
'כמו שאמרתי, נצא לג'ילבון. אתה תתחקר את העפצים. ואַת,' פנתה אל סיוון, 'אֶת הצמחים. אני אדבר עם בעלי החיים והחיריקים. אולי גם קצת עם האבנים, למרות שאני לא ממש סומכת עליהן. לא יכול להיות שתמר התפוגגה. מישהו בטח ראה או שמע משהו.'

אי שם בגולן, מעל הכינרת, חיה קהילה של יצורי קסם מכונפים. מבחינות מסוימות, בני סהר דומים לבני האדם החיים ביישובים סמוכים; כמותם הם מתגוררים בבתים, ילדיהם לומדים בבית ספר וקוראים ספרי הרפתקאות, משחקים ורבים. יש להם ממשל מסודר וחוקים המסדירים את התנהלותם; אבל בני הקהילה המכונפים, המְתַקְשְׁרִים גם במחשבותיהם, מבינים את שיחם של צמחים, של בעלי חיים ושל דוממים בטבע ('האבן התחננה שתשיב אותה למקומה. כל האבנים היו כאלה, עצבניות ורגישות מדי', 44) ומקיימים סוגים שונים של קשרים עם יצורים אחרים בסביבתם. על פי אמונתם 'בני סהר היו שומרי העולם'. הם אינם רוחשים כבוד לשכניהם בני האדם, המכונים בפיהם 'התמימים' ומייחסים לתמימים טיפשות ואכזריות, מאמינים שהתמימים הורסים את הטבע ('הם שִׁעבדו את בעלי החיים [...] הם הרגו את בעלי החיים שיועדו למאכל באכזריות לא מובנת [...] הם פחדו מחיי הבר וחיסלו שועלים, נמיות, תנים וזאבים ברעל',221; 'התמימים טיילו בכל נחלי האזור וזיהמו את ערוצי הנחל', 314) ומקפידים שלא להיגלות לעיניהם. 

בראש קהילת בני סהר עומדת המלכה נֹגה, הפועלת כדי להגן על בני הקהילה מפני כוחות חיצוניים אבל גם מגבילה את השימוש בלחשים ובכוחות קסם. הסיפור, המתחיל בהיעלמה של אחת מבנותיה התאומות של המלכה נֹגָה, מתגלגל למערכת מאבקים בין - וגם בתוך - שתי קהילות עוינות, שיש להן אֵם אחת והיסטוריה משותפת: קהילת בני סהר מצפון הארץ וקהילת בני רשף ממדבר יהודה. בנותיה של המלכה נגה פותחות את הסיפור - האחת נוכחת והאחרת נפקדת; יערה, היושבת בכיתה ולומדת, קולטת קולות ומראות המעידים על כך שאחותה תמר נקלעה לסכנה. בסוף הסיפור התאומות שוב יחד - אבל גם לחוד, בעקבות טלטלות בחייהן של שתי הקהילות. 

הסיפור הפנטסטי הוא סיפור ישראלי: הוא מתרחש בארץ, מזכיר מקומות ונופים ארץ-ישראלים ורומז על המציאות הישראלית; למשל, אחד מבני רשף הוא היוצר את הבולענים באזור ים המלח, ובמקום אחר מוזכרות הדְרָרוֹת כמין פולש. שמותיהם של בני סהר ובני רשף עבריים למהדרין - מקראיים ועכשוויים, וצירופים עבריים (שמור וזכור, אש התמיד) ששורשיהם נטועים היטב בתרבות ובהיסטוריה העברית משמשים בעולם הפנטסטי של הסיפור.
לחשי הקסם של בני הקהילה הם שורות מהשירה העברית; למשל, 'כִּי סָעַרְתְּ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְּנֵךְ' משמש לזימון סערה; 'קֻבִּיּוֹת נִרְדָּמוֹת מְסֻדָּרוֹת בַּסַּל' משמש לסידור קוביות הלגו בארגז. הפיוטיות נוכחת לא רק במילות הלחשים; הספר כולו כתוב בעברית עשירה: 'כנפי שתיהן היו לבנות כעננת בוקר. בכנפי בובת-יערה התפתלו ערוצים ירקרקים דקיקים שהתנועעו ברכות כצמחי מים [...] עיגול קטן וצהבהב, שממנו התפצלו לכל עבר קווים דקיקים, כמעין שמש זעירה. עיניה היו בצבע הדשא רגע אחרי הגשם' (18). 

בכלים לשוניים חוצי רבדים הספר בורא את עולם המושגים הפנטסטי הייחודי לו: בין יצורי הקסם הפועלים בעלילה מצויים רְפָאִים, ננסי נְשִׁיָּה, חיריקים מכונפים (יצורים שכל מילה שלהם מסתיימת בהברה חרוקה מוארכת, למשל 'סהרונִייי! רשעונִייי!', 145) או חיריקי מים ('כדורים זעירים, זוהרים, עגולי עיניים ונטולי ריסים [...] וכולם נצצו כאבנים יקרות', 192), כַּסְפּוּפִים ('אלפי פתיתי כסף, רסיסי בוהק מופז, שאהבו לשחק במחבואים ובתופסת', 305) ובעלי חיים חושבים ומְתַקְשרים. 

בלשון הספר - לצַלְהֵב מישהו - לקרוא את מחשבותיו ולראות אפיזודות מהמציאות שלו, למשל 'תפסיקי לצלהב אותי' (90) ו'הוא הותיר את צלהבותיו פתוחות' (146); להטיל רשת על מישהו - לשתק אותו; לעשות 'שיוויתי' - לשכפל דמות באמצעות הלחש 'שיוויתי דמותך לנגדי תמיד'; 'התמימים המוכתמים' הם המשוררים: 'בלי התמימים המוכתמים, אין לנו לחשים ואין לנו כשף [...] הם יצורים אומללים ממילא. מתבוססים בטבעם האנושי הירוד, ונפשם מייחלת למשהו גדול יותר [...] לא פלא שהם כותבים שירה' 
(160).
אגם הצללים הוא רומן לנוער; מקורי ללא ספק, מעניין ומושך, ממוקם כאן ועכשיו ושולח שורשים עמוקים לעבריוּת ולישראליוּת. אף שבין עמודו הראשון לאחרון חולפים רק שלושה ימי עלילה - הוא רחב היקף ומרובה פרטים. בתוך העלילה הדרמטית, הסיפור מציף לא מעט נושאים מהותיים - אחאוּת, הורוּת, חברוּת, מנהיגוּת, חירות והגבלת החירות, התקוממות ושיתוף פעולה, מאבקי כוח ויוקרה; יש בו שפע של חומר גלם לפנטזיה, ועם זאת, השפע הזה שאינו מביא בחשבון את גיל הקוראים הוא במידה מסוימת בעוכרי הספר; מקהה את המתח ומדהה את רושמה של הדרמה. 

רוני גלבפיש
נולדה בקיבוץ ברור חיל ב- 1969. עוסקת בכתיבה, בתרגום ובעריכת תרגום. זהו ספרה השני. 

אגם הצללים
מתאים לבני אחת עשרה עד חמש עשרה.
נירה לוין