אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

לאסי חוזרת הביתה

מאת: אריק נַייט
תרגם: יואב כ'ץ
איורים: בתיה קולטון
מודן, אוקיינוס 2015, בסדרת 'הרפתקה - סופרים מתרגמים קלאסיקה'
251 עמוד, מנוקד

'ואז, לראשונה בכל מסכת תלאותיו, חזר ג'ו קָרֶקְלוֹ להיות ילד קטן, נוקשותו נעלמה והדמעות חנקו את קולו. אמו שמעה את יפחות הבכי והיא טפחה על כף ידו, אבל לא הביטה בו. נדמה כאילו קראה חכמה עמוקה בקסם שיש באש, והיא דיברה באיטיות.
'לא טוב לך, ג'ו,' אמרה במילים רכות. 'לא טוב לך לרצות כל כך חזק. אתה צריך ללמוד לא לרצות אף פעם בחיים משהו כל כך חזק כמו שאתה רוצה את לאסי. זה לא עובד.'
ובאותו רגע היא הרגישה את ידו של בנה רועדת בקוצר רוח, וקולו היה צלול כשאמר:
'את לא מבינה, אמא. את לא מבינה. לא אני רוצה אותה, היא רוצה אותנו - רוצה אותנו נורא. זה מה שגרם לה לחזור הביתה את כל הדרך הזאת. היא רוצה אותנו, נורא-נורא רוצה.' 

בכפר היורקשיירי הקטן סברו הכול כי לאסי, כלבתו של סֵם קרקלו, היא הכלבה היפה והטובה והנפלאה ביותר. מלבד זה, 'אפשר לכוון את השעון שלכם לפיה', נהגו אנשי המקום לומר, כי בכל יום, חמש דקות לפני ארבע, נראתה לאסי חולפת ברחוב 'בטפיפה יציבה', כדי להמתין לג'ו בן השתים עשרה ליד שער בית הספר. כך עשתה מדי יום ביומו מאז הייתה גורה בת שנה. הדוכס שחי באחוזה מהודרת במרחק מה מהכפר ניסה לשווא לקנות את לאסי ולצרפה לאוסף הכלבים שלו, אבל לאסי לא עמדה למכירה. בכפר הקטן, אחד ממאות כפרי כורים במחוז, לאסי ייצגה את כבודם של התושבים, אוהבי כלבים אמיתיים שידעו איך נכון לגדלם ואיך ראוי להתייחס אליהם.
כשהמִכְרֶה הסמוך לכפר נסגר נאלצו משפחות הכּוֹרים, ובהן משפחת קרקלו, להסתפק בקצבת אבטלה דלה. בכסף הזה קשה היה לשרוד, לא כל שכן להאכיל כלבה גדולה הזקוקה לבשר ולחלב. כשלאסי נמכרה לדוכס נשבר לבו של ג'ו. אביו התעטף בשתיקה והאם ניסתה לחפות על כאבה בגערות ובהסברים לסירוגין. הילד וכלבתו ניסו לשנות את רוע הגזירה; לאסי ברחה פעם ופעמיים וחזרה אל בית המשפחה, ג'ו התחנן, דרש, צעק, אבל לבסוף הבין שאין מנוס מן הפרידה. אחרי זמן קצר נסעו הדוכס וכלביו, ולאסי ביניהם, לאחוזתו הגדולה של הדוכס בצפון סקוטלנד המרוחקת מאות קילומטרים מיורקשייר. 

לאסי חוזרת הביתה
מספר את הסיפור המופלא של חזרתה של כלבה אל הילד 'שלה', אל המשפחה 'שלה'. דרכה לכפר הכּוֹרים הקטן הייתה ארוכה ורצופת סכנות; לא פעם נחלצה בשן ועין מפגיעתם הרעה של נבלים חסרי מצפון שזיהו את ערכה. היא למדה להתרחק מבני אדם ולמצוא בעצמה את מזונה, נפצעה וחלתה, כחשה ונחלשה מאוד, איבדה את כל יופייה - אבל הדחף לחזור הביתה לא הפסיק לפעם בה. מדי פעם נאלצה לשנות כיוון כדי לעקוף אגם או הר שחסמו את הדרך, אבל תמיד חזרה ללכת דרומה. כמה נשים וגבר אחד מילאו תפקיד קריטי בהצלחת מסעה; נכדתו של הדוכס שאפשרה ללאסי לברוח מן המכלאה בסקוטלנד; אישה צעירה שנאבקה בנציגי החוק המתעללים; זוג זקנים שאספו אל ביתם את הכלבה החולה והמורעבת וכשהתחזקה גילו גדלות נפש ושילחו אותה לדרכה; רוכל נודד שהציע לכלבה את חברתו ואת חסותו בלא לצפות לתמורה. בסופו של דבר, כשלאסי שבה הביתה, הסתערה אמו של ג'ו במלוא כוחותיה האימהיים על מטרה אחת: להחזיר את הכלבה הגוססת לחיים. 

הספר, לא פחות משהוא עוסק בקורותיה של כלבת רועים, עוסק בטיבו של המין האנושי, מתבונן באדישותם, בקטנוניותם, במזימותיהם ובאיוולתם של בני אדם, כמו גם בחמלתם, בנדיבותם, באומץ לבם ובתעצומות נפשם. מסעה של לאסי ושובה הביתה חוללו שינוי כביר בחייהם של ג'ו והוריו, אבל גם בחייהם של הדוכס ונכדתו.
ספרו של אריק נייט (1897–1943) ראה אור בראשונה ב- 1940 ותורגם לעברית בידי יגאל קמחי ב- 1946, בידי אלה אמיתן ב- 1974 וכעת בידי יואב כ'ץ, סופר ומתרגם (בסדרת 'הרפתקה' תרגם גם את ספר הג'ונגל מאת רדיארד קיפלינג). עבור דורות של קוראים הייתה לאסי הכלבה המושלמת, שאין שנייה לה, סמל לנאמנות ולחברות; אולי בזכות תרגומו הרהוט והקריא של יואב כ'ץ יכירו ויאהבו אותה גם בני הדור הזה. 

לאסי חוזרת הביתה
מתאים לבני שמונה עד אחת עשרה, ולכל מי שאוהב כלבים ואנשים.
נירה לוין