אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

נסים ונפלאות

כתבה: לאה גולדברג
איורים: מישל קישקה
ספרית פועלים 2015
116 עמוד, מנוקד

נסים ונפלאות, ספרה הוותיק של לאה גולדברג, ראה אור בראשונה ב- 1938 (שלוש שנים בלבד אחרי שגולדברג עלתה ארצה!) כסיפור בהמשכים על דפי העיתון דבר לילדים. הסיפור נטווה סביב הקשר היוצא דופן בין שניים: קשישה תל אביבית ערירית (במידה רבה לאה גולדברג בתפקיד עצמה) וילד ממשפחה מזרחית ענייה הנושא על כתפיו את הטיפול באמו החולה ובאחיו הקטן. הילד נסים היה מה שנהוג היה לכנות כשנכתב הסיפור 'ילד הפקר', כמו שמסבירים עורכי המהדורה המחודשת בשולי הספר; 'בשנים ההן רווחה בארץ תופעת 'ילדי ההפקר' - מאות ילדים ששוטטו ברחובות, חלקם משום שבאו מבתים הרוסים ונפלטו מבית הספר, חלקם משום שנאלצו לעזור בפרנסת משפחותיהם. רבים מילדי ההפקר עבדו ברחובות כמוכרי עיתונים, צחצחו נעליים או מכרו שרוכי נעליים במחיר זעום' (נסים ונפלאות, עמ' 118-¬120).
אותה 'דודה של שום איש' כפי שקראו לה ילדי הבניין, נתקלה יום אחד באקראי בילד שהיה שרוע על הרצפה מאחורי פחי האשפה בחצר, קשרה אתו שיחה והזמינה אותו לארוחת בוקר בביתה. נודע לה ששמו נסים ושהוא מוכר שרוכי נעליים ברחובות העיר כדי לפרנס את משפחתו הקטנה. הדודה של שום איש, המגלה שנסים הוא ילד מבריק ובעל חוש הומור ושאיפות גדולות, מזמינה אותו ואת אחיו לגור בחדר הריק שבדירתה, מוצאת עבורו עבודה קבועה בחנות פרחים, ועוזרת לו ולחבריו להיחלץ מידו הקשה של יחיא התימני, בריון גס רוח הרודה בילדי שכונת העוני. הקוף נפלאות, שהיה שייך לפסנתרן צעיר וברח מבית בעליו לאחר מותו של הלה, מצטרף גם הוא לילדים שחיים אצל הדודה של שום איש. לאחר שאביו של הפסנתרן עולה על עקבותיו של הקוף ופוגש גם את נסים, הוא מתרשם מכישרונו המוזיקלי ומציע לו חיים חדשים. בסופו של דבר, בזכות הדודה של שום איש מצליחים הילדים ואמם - וגם יחיא, המכונה 'נער קשה חינוך' - לפתוח דף חדש, יוצאים לחיים טובים יותר של לימודים וביטחון כלכלי, של התערות בחברה ושל תחושת ערך עצמי.
כשהתפרסם הסיפור בהמשכים בסוף שנות השלושים בדבר לילדים הוא נתפס כטקסט המקדם רעיונות סוציאליסטיים-הומניסטיים; הוא הטיף נגד ניצול ילדי העוני בעיר הגדולה תוך שבירת סטיגמות והעביר את האחריות לשיקום אל המבוגרים - עובדים סוציאליים ומורים. לאה גולדברג שברה את הסטריאוטיפ של הילד המזרחי העני החי בשכונה מלוכלכת, אינו לומד ומשתכר פרוטות; היא תיארה את נסים כדמות מורכבת, מעניינת, בעלת כוחות ושאיפות.
עם קום המדינה, לנוכח גלי העלייה מצפון אפריקה וממחנות העקורים באירופה, הפכה קליטת העלייה לפרויקט לאומי ראשון במעלה. על מקומם של הסופרים לילדים כמקדמיו המרכזיים אפשר ללמוד מכינוס שיזם בן גוריון במרס 1949. על סדר היום של הכינוס, שהוזמנו אליו 35 סופרים ואנשי רוח וחמישה שרים, הועמדה השאלה 'כיצד ישתבץ הסופר ואיש הרוח במאמץ הכללי של המדינה ומה תהיה תרומתו המיוחדת'. בין 35 המוזמנים היו 13 סופרים שכתבו גם לילדים, בהם לאה גולדברג, אברהם שלונסקי, נתן אלתרמן, אנדה עמיר-פינקרפלד, משה שמיר וס' יזהר. חמש שנים אחר כך הופיע נסים ונפלאות כספר, לא לפני שלאה גולדברג הכניסה בו שינויים שהדגישו את המפגש החיובי בין הילד המזרחי לילדי הארץ. הפרוגרמה החברתית שהשתמעה מהספר דומה לפרוגרמה ששרטטו כותבים מגויסים רבים: הילד המזרחי יכול להיחלץ מחייו הקשים - אבל באמצעות החלפת מרחב מחיה וסביבה חברתית: עליו לצאת מהשכונה הדלה והמלוכלכת ולהשתלב בחייהם של אנשי תרבות; זאת בתנאי שהוא מוכשר ובעל קסם אישי ורק אם יהיה מבוגר שייקח אותו תחת חסותו (על פי 'ברוח הזמן - החזרת ספרות הילדים להקשרה ההיסטורי-תרבותי' מאת יעל דר, יהודית שטיימן, חנה לבנת וטל קוגמן, מכון מופ'ת 2007, פרק ראשון מאת יעל דר, עמ' 19- 55). מלבד השינוי הקונספטואלי, לאה גולדברג עיבתה חלק מהדמויות, הוסיפה את ההקדמה הממקמת את הסיפור בזמן ובמקום, שינתה מושגים כדי להתאימם למציאות שהשתנתה והמירה מילים לועזיות בעבריות.
בהוצאה המחודשת של הספר ניכר מגע ידו המקצועי לעילא של חוקר הספרות גדעון טיקוצקי, שיצירת לאה גולדברג היא אחד מתחומי מומחיותו. בטקסט הוכנסו שינויים קלים מאוד כדי להתאימו לזמן ולעברית שהשתנתה; המילה 'צְבָרִים', למשל, הוחלפה ב'קקטוסים', והמילה 'עטישה' הוחלפה ב'אפצ'י', אבל נותרו במקומם מילים וביטויים כמו 'מַבֶּטֶת', 'הַבּוּז לָךְ!' ו'היטיב נַגֵּן עד מְאֹד'. מילים שהעורכים שיערו שהקוראים לא יכירו סומנו בכוכביות המפנות להערות שוליים (המיועדות למבוגרים, וחבל; ראו למשל ההערה על הקרן הקיימת לישראל בעמ' 63, שתוכנה אינו זמין לקוראים צעירים). 

הסיפור המוצג מחדש לקוראים צעירים נקרא גם היום כטקסט ריאליסטי מעודן, המשלב תעלומה והרפתקה-זוטא עם מונולוג אותנטי-נאיבי, ומתבונן בחברה במבט אמיץ - ועם זאת מתייג. הסיפור שונה מאוד מן החטיפים הספרותיים מפוקפקי-הערך המוגשים בהמוניהם לילדי זמננו; על אף שישים שנותיו הוא קריא, מענג, מצחיק ומרגש. אוהבי לאה גולדברג ישמחו לשמוע אותה שוב מספרת סיפור בסגנונה האישי כל כך, הקרוב והאמין. המבוגרים הזוכרים את דמותה מתצלומים ישנים יזהו אותה - מגבעת לראשה וסיגריה בפיה - ברישומי העיפרון של המאייר מישל קישקה, המחזירים לחיים גם את תל אביב הישנה. 

נסים ונפלאות
מתאים למאזינים מגיל שש-שבע ולקוראים כולם.
נירה לוין