אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

שנה בג'ונגל

כתבה סוזן קולינס
אייר ג'יימס פְּרוֹיְמוֹס
מאנגלית: אירית ארב
כנרת בית הוצאה לאור 2014
40 עמוד, מנוקד

'אבא שלי צריך לצאת למשהו שנקרא מלחמה. במקום שנקרא וְיֵט נָאם. איפה זה וְיֵט נָאם? הוא לא יהיה בבית שנה. כמה זמן זה שנה? אני לא יודעת על מה כולם מדברים'. 

אביה של המספרת הולך למלחמה. היא, ילדה קטנה, איננה יודעת מהי מלחמה ומהו המקום הנקרא וְיֶט נָאם. גם המונח 'שנה' מופשט מכדי שתוכל לתפוס אותו. מעמדת נחיתות כזו הנגזרת מגיל צעיר ומניסיון חיים מועט היא מתקשה להבין את המתרחש. פרטים נוספים שהיא קולטת מהמבוגרים מתפרשים בהתאמה למציאות חייה: 'ואז מישהו אומר שהוא יהיה בג'ונגל. הדמות המצוירת שאני הכי אוהבת גרה בג'ונגל. פיל וקוף הם החברים שלה, והיא כל הזמן נתקלת בעצים. גם פֶּגַע [החתול] ואני רוצים לנסוע לוויֵט נָאם. אפשר לעוף לכל מקום בחלומות...' 

באין הסבר או תיווך של המידע מצד המבוגרים (הגורסים שתיקה כהגנה), הילדה המספרת עושה כמיטב יכולתה להכיל את היעדרו של האב ולהשלים אתו עד שובו. היא מדווחת על הגלויות שאבא שולח ומתארת מה קורה בבית בחגים - נקודות ציון קונקרטיות על רצף הזמן הבלתי נתפס. בתוך כך היא חוזרת ומתארת את התגובות שהיא מקבלת מהמבוגרים סביבה השומעים איפה אביה נמצא - דאגה, חמלה וכעס - ואף הן מבחינתה חסרות פשר - אך מדאיגות. יום אחד, באקראי, היא רואה בטלוויזיה תמונות מן המלחמה -
'התפוצצויות.
מסוקים.
רובים.
חיילים שוכבים על האדמה. יש כאלה שלא זזים' -
והכול משתנה. 

כשאבא חוזר מן המלחמה, הבת בחושיה הדקים תופסת שדברים השתנו.
'הוא כאן, אבל לא כאן.
הוא בג'ונגל. אני חייבת לומר לו
שאני יודעת. על הג'ונגל.
על הדברים שקורים שם. קשה לי
למצוא את המילים'. 

השינוי ההדרגתי המתחולל בתודעתה של הילדה ובהבנתה את המציאות מוצג לקוראים באמצעות האיורים, ההולכים ונעשים קרובים למציאות שבה אבא שרוי, והגלויות שאבא שולח; תחילה הגלויות הנאיביות הולמות את הפנטזיה של הילדה על ה'ג'ונגל' שבו נמצא אביה, ואחר כך הן מכילות ביטויי געגועים של אבא ('הלוואי שהייתי יכול להיות בבית ולראות אתכם פותחים את המתנות') והודאה במצוקה שהוא שרוי בה ('תתפללי למעני'). 

הטראומה של מלחמת ויטנאם נצרבה בתודעתה של האומה האמריקנית ובתרבותה. קולינס פונה לקוראים אמריקנים ואורחות החיים שהיא מתארת זרים לקוראים הישראלים הצעירים (תחפושת לליל כל הקדושים, תרנגולי הודו לחג ההודיה, אשוח לחג המולד, כרטיסי ברכה 'שמריה ומלאכים וישו התינוק מצוירים עליו' וטקס ראשון בכנסייה). על אף זאת, הסיפור האותנטי מציב דמות אמינה, ברורה, המצליחה למסור את רגשותיה ולעורר הזדהות. 

שנה בג'ונגל
מתאים לבני ארבע עד שש.
נירה לוין