אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

בארץ אחרת

כתבה: טל ניצן
איורים: כִּנֶרֶת גילדָר
עם עובד 2013
15 עמוד, מנוקד

'העיר הזאת גדולה כל כך עד שאפשר לנסוע שעות
באוטובוס, במונית, ברכבת התחתית, ולא להגיע לקצה שלה.
אם אלך לאיבוד לא אוכל להגיד מי אני,
איך קוראים להורים שלי, איפה אני גרה.
אף אחד לא יבין אותי.' 

מה הקוראים יודעים בתחילת הסיפור? הילדה המספרת, כנראה בת שש או שבע, נוסעת עם הוריה לארץ אחרת; לא כדי לטייל בארץ ההיא, אלא כדי לחיות בה במשך שנתיים. מה שמה? היא איננה מספרת; מה שם הארץ החדשה? גם את זה אינה אומרת. לאמתו של דבר, אין היא נותנת את דעתה על הקוראים. היא ילדה קטנה המספרת על חוויה גדולה - פרידה מן המוכָּר, טיסה למקום חדש, חיים חדשים. הקוראים, אם יקשיבו היטב ויתבוננו בתשומת לב באיורים הגדולים, המפורטים והעשירים של כִּנֶרֶת גילדָר, יוכלו להתגנב פנימה ולהיות גם הם שם, בעולם החדש - ולו לזמן קצר, עד שיהפכו את הדף האחרון. 

הילדה המספרת מדברת במתינות. בשקט. לאורך הטקסט כולו אין ולו סימן קריאה אחד (!). היא מהרהרת, מתפעלת, תוהה, ומתארת בגילוי לב לא מודע מה היא רואה, מה היא חושבת ומה היא מרגישה.
מבחינה מסוימת הסיפור הוא מעין כתב חידה; כבר בכפולה השלישית מופיעות באיורים מילים בשפה החדשה, שפת הארץ שאת שמה איננו יודעים. הקוראים הצעירים יגלו את המילים וינחשו את משמעותן, והמאזינים הצעירים גם ישמעו את צליליהן. בכפולות הבאות המילים הזרות מציפות את האיורים: איפה אנחנו? 

הכפולה הראשונה המתארת את הארץ החדשה מציגה רחוב שקשה למצוא כמותו בישראל. החלונות, הדלתות, המרפסות והמעקות, פתח הכניסה לבניין החדש, פנסי הרחוב, ובעיקר הגודל והעירוניות התקיפה משהו: 'זה הדבר הראשון שאני מגלה על העיר החדשה: הבניינים שלה, אפורים כמו השמיים וצמודים זה לזה, בלי רווח. כאילו אמרו להם לסגור את הרחוב טוב-טוב משני הצדדים.' 

גם הפרטים הקטנים של החיים משתנים: המיטה בחדר החדש - שונה מזו שהייתה. התלבושת האחידה של בית הספר - שונה מזו שהייתה. הילדים עצמם נראים אחרת. הדרך לבית הספר, הפארק שיש בו פסלים ומזרקות קטנות, הקרוסלה בפארק והמנהג שלא הכירה והביך אותה - הכול אחר. 

ואיך מדברים? השפה - זו המילולית וזו שכולה מנהגים וסמלים - ממשיכה להיות המוטיב המרכזי בהסתגלות לחיים החדשים:
'אני חושבת: איך אפשר לדבר אם לא מכירים אף אחד? אבל איך אפשר להכיר מישהו אם לא מדברים?' 

טל ניצן
היא משוררת, מתרגמת ועורכת. נראה שלא במקרה היא מגישה ספר הנקרא כווידוי אישי של ילדה שחוותה חיים ב'ארץ אחרת'; היא עצמה התגוררה בילדותה בבואנוס איירס, בבוגוטה ובניו יורק. טל ניצן כותבת בעיקר למבוגרים, פרסמה ספרי שירה ואנתולוגיות לשירה, וזכתה בפרסים חשובים כמו פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת ופרס ראש הממשלה למשוררים עבריים. עיבדה עד כה שתי יצירות קלאסיות לילדים: הרפתקאות דון קיחוטה (הקיבוץ המאוחד), ו-שיקספיר לפני שינה (אחוזת בית).
בארץ אחרת מתאים לקוראים בני חמש עד שמונה.

ספרים מאותו מדף:
איך למדתי גיאוגרפיה
, מאת אורי שולביץ, כנרת
מדלנקה, מאת פיטר סיס, כנרת 

נירה לוין