אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

הרפתקאותיהם המופלאות של ספלולון וכרבולון

כתבה ואיירה: מֵיי גִיבְּס
מאנגלית: יעל ענבר
מודן, אוקיינוס 2013, 
בסדרה 'הרפתקה ראשונה - קלאסיקה לראשית קריאה'
75 עמוד, מנוקד. 

'כשהיה כִּרְבּוּלוֹן קטן מאוד - זאת אומרת, רק כמה שעות אחרי שפקע מהניצן - 
התעוררה רוח חזקה, חטפה אותו מזרועותיה של אמו, נשאה אותו הרחק מעבר 
לצמרות עצים רבים והשאירה אותו בתוך רשת קורי עכביש. [...] ציפור זקנה וקצרת רואי
שחשבה אותו בטעות לזחל, התכוונה לאכול אותו, כשלפתע ראה אותה פְּרִיגוּמִי וצעק, 
'ציפור! ציפור! תיזהרי מהנחש'.' 

מיי גיבס, סופרת אוסטרלית רבת מוניטין בארצה, פרסמה ב- 1918 סיפור על קורותיהם של יצורים החיים בחורש האוסטרלי. גיבורי הסיפור, סַפלולון ואחיו המאומץ כִּרבולון, משתוקקים לדעת מה טיבו של בן אדם; הם עוזבים את ביתם ויוצאים אל הדרכים, ובמסעם הם נתקלים בטיפוסים שונים (חלקם דמיוניים וחלקם מן הפאונה האוסטרלית), מגיעים למקומות מופלאים אך גם נקלעים למצוקות ונחלצים בדרכים שונות. העלילה מתרחשת בסביבת החורש הטבעי שיש בו גם רחובות, בתים וחנויות, עיתון ופעילות מסחרית, וכולה רוגשת רועשת ושוקקת חיים.
מיי גיבס (1877–1969) שכתבה את עלילותיהם של ספלולון וכרבולון, נולדה באנגליה. היא הגיעה לאוסטרליה בילדותה ובילתה בה את רוב חייה. ה'פריגומים' (במקור האנגלי gumnut babies) שנבראו בדמיונה נראו לראשונה על כריכת ספר שאיירה ב- 1913. הספר הראשון שהם היו גיבוריו - Gumnut Babies - נדפס שלוש שנים אחר כך, וב- 1918 ראתה אור יצירתה המפורסמת ביותר, Snugglepot and Cuddlepie (ע'פ יעל ענבר - ספלולון וכרבולון). וריאציות על הנושא לא איחרו לבוא. ספריה של מיי גיבס נחשבים לקלאסיקה של ספרות הילדים האוסטרלית, הם הומחזו ועובדו לבלט ולטלוויזיה. על פי הכתוב בגב הספר, דמויותיהם של ספלולון וכרבולון מתנוססים על בול דואר המוקדש במיוחד להם. 

עתה חוצים ספלולון, כרבולון וחבריהם את האוקיינוס ומבקשים למצוא לעצמם מקום על מדפי הספרים העבריים. האכסניה שזכו לה היא משובחת - סדרת 'הרפתקה ראשונה - קלאסיקה לראשית קריאה' שכבר הוציאה לשוק הישראלי כמה תרגומים משובחים ליצירות ראויות, אך ייתכן שהמעבר לא יהיה קל;
כוח הדמיון של דוברי העברית אמנם אינו פחוּת משל האוסטרלים, וגם אהבתם של הישראלים הצעירים למעשיות אינה נופלת מזו של אחיהם ביבשת הדרומית; אבל במצָע התרבותי שילדים בישראל צומחים עליו חסרה שכבה עסיסית מסוימת שמעשירה את עולמם של ילדי אוסטרליה כבר מאה שנה;

הדמיון הקולקטיבי של ילדים ישראלים מגלגל מלכים ונסיכות ומכשפות אירופיים לצד שׂוּלטנים וקיסרים ומכשפים מן המזרח, אלים ובנות ים, פיות, שדונים, ודמויות אחרות המאכלסות מיתולוגיות, משלים וספרות פנטזיה חדשה. ילדים ישראלים יודעים מינקוּת איך נראית פייה, מה כוחה ולמה אפשר לצפות ממנה, ואת מי כדאי לגייס כשיוצאים למלחמה. אבל הם אינם יודעים דבר וחצי דבר על החורש האוסטרלי - והספר החדש אינו משקיע מאמצים בהכשרת הקרקע לקליטת החוויה. 

לא זו בלבד שאין בספר מבוא, או אחרית דבר שיספקו רקע ולקסיקון-בסיס הכרחי, אלא ה'מהגרים' מאוסטרליה זכו בשמות עבריים הלוקים ברמת השקיפות: מהו כִּרְבּוּלוֹן - מכרסם או חרק או פרח? האם הוא דומה לספלולון? וספלולון - האם הוא אותו חלק מן הבַּלוּט? איך נראה פריגומי - האם הוא פרי? עשוי מגומי? האם תפרחת היא פשוט תפרחת של פרח, או יצור חי, או פשוט שמה של מישהי? מהם לחמנית משורשי עשב ומקלון דבש? ומי היא אותה מטפלת לילה בביתה של הנמלה? 

הטקסט והפורמט פונים למאזינים צעירים לפני גיל בית הספר ולקוראים צעירים בני שבע-שמונה. עבור אלה, מילים כמו קוּקַבָּרָה, גדרון כחול-כיפה ועורֵךְ פריגומי 'מרחפים' באוויר הסיפור, אינם מחוברים לאובייקטים ידועים ועלולים ליצור עננה כאוטית המתקדמת ללא כיוון וללא חוקיות. איוריה של מיי גיבס, חביבים כשלעצמם, אינם תחליף לשיתוף פעולה חשוב בין מתרגם לעורך ולטקסט-מבוא המגדיר את הסביבה הסיפורית ואת גבולותיה.
נירה לוין