אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

בכיתה של מיס לינה כל בת בלרינה

כתבה: גרייס מקרון
איורים: כריסטין דווניר
מאנגלית: שמעון זנדבנק
כתר 2013
40 עמוד, מנוקד

'בבית חמוד ולבן במֶסִינָה / שמונֶה בנות הרקידה מיס לינה'. 

שמונה התלמידות של המורה לריקוד מיס לינה רוקדות בכל זמן ובכל מקום; בשיעור חשבון, בשוק ובגן החיות, עד שהן שוכבות לישון. יום אחד מצטרפת לקבוצה ילדה חדשה ומפרה את האיזון. איך ימשיכו הילדות לרקוד בזוגות?
'הן היו נדהמות, המומות ובוהות, / נבוכות ותמהות ותועות ותוהות' - עד שמיס לינה גילתה לרקדניות הצעירות ש'שלוש על שלוש זה סידור מעולה'. 

סיפור המעשה רחוק מלהיות מרתק; הבעיה איננה מעניינת או מאתגרת, וזו המוצאת לה פתרון היא המורה ולא אחת הילדות. 
הסיבה העיקרית להתבוננות בספר היא המרכיב החזותי שלו; את הטקסט מלווים איורים בצבעי מים, בקו קליל ובסגנון חייכני-אופטימי. האיורים מצליחים לבטא את התנועה שבריקוד, ותנועותיהן הלא-מושלמות של הרקדניות הצעירות מלאות עליצות וחיים.
באיור החותם את הספר נראה אותו 'בית חמוד ולבן במסינה' - הפעם בשעת לילה. את הרחוב החשוך מאירים הכוכבים, וגם שני חלונותיו הגדולים של בית הספר למחול; באחד מהם נראית המורה מיס לינה בדילוג מרשים. צבעי האיור, חום-אפור-כחול-צהוב לגוניהם, מעלים בזיכרון את מדלנה שכתב ואייר   לודביג במלמן (מודן 1996).

סיפורו של במלמן נפתח כך -
'בבית ישן בפריז / שגפן כיסתה לו את כל הקירות
חיו שש ילדות ועוד שש:/ שתי שורות ישרות'.
הדמיון בין שני הספרים ניכר לא רק בפתיחה:
בשני הספרים מדובר בקבוצת תלמידות ובמורה אחת. בספרה של גרייס מקרון מדובר בעיר מסינה - הילדות של במלמן חיות בפריז. במקום מורה רקדנית - במלמן תיאר נזירה קפדנית. כמו ששמונה הרקדניות רוקדות תמיד יחד, כך שתים עשרה התלמידות צועדות תמיד יחד; הערך המוסף בספרו של במלמן הוא שהקורא הפוסע לצדן זוכה בסיור יפהפה בין המונומנטים ואתרי התיירות הידועים של פריז, המוצגים באיורי אקוורל נפלאים. הילדות של במלמן, כמו רעותיהן ממסינה, חוות שינוי בשגרה; אחת הילדות - השובבה והאמיצה בהן - מובהלת לבית החולים בגלל דלקת התוספתן, וחברותיה היוצאות יחד לבקרה מגיעות למסקנה שאין טוב משהות מענגת בבית החולים. 

הסיפור הוותיק שסיפר במלמן מוצלח לעין ערוך מסיפורן של גרייס מקרון וכריסטין דווניר; ואם בכיתה של מיס לינה כל בת בלרינה הוא מעין הומאז' (גם אם לא מודע) למדלנה - שני הספרים יוצאים נשכרים. 

בכיתה של מיס לינה כל בת בלרינה
מתאים לבני ארבע עד שש.
נירה לוין