אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

כן-גורו ולא-גורו

מאת: אברהם שלונסקי
איורים: אביאל בסיל
ספרית פועלים 2012
24 עמוד, מנוקד

ב- 1957 ראה אור אני וטלי או ספר מארץ הלמה שכתב אברהם שלונסקי; אוסף שיחותיהם של המשורר וחברתו הקטנה טלי ותשובותיו לשאלותיה המחוכמות - הכול בחרוזים ובהומור שנון. אחד מן הפרקים הבלתי נשכחים בספר נקרא -
למה כן ולמה לא?
או:
מעשה בשני גורו
השיר הסיפורי הנפלא זכה עתה לראות אור מחדש, הפעם בספר נפרד; הכותרת הארוכה שונתה לשם-כלאיים, מן הסתם לטובת האוזן חסרת הסבלנות של האלף השלישי. אך מה לנו כי נלין? שיריו של שלונסקי לילדים, לא כשיריהם של משוררים אחרים בני המאה העשרים (לאה גולדברג, מרים ילן שטקליס, ע' הלל) אינם זוכים לאהדה יתרה בעשורים האחרונים; אפשר לתלות את האשמה במשחקי הלשון, בהומור השנון של שלונסקי ובנושאים הלא קונבנציונליים. כך או כך - אם תהיה לשלונסקי עדנה - דיינו. 

שלונסקי השתעשע במרכיביה הפונטיים של המילה 'קנגורו' (קנגורו = כן + גור) ובנה סיפור משפחתי-דידקטי-עוקצני, שגיבוריו הם שני הצאצאים של המשפחה: הצאצא הצייתן - כן-גורו, והצאצא הסרבן - לא-גורו. כן-גורו כשמו כן הוא - חביב ונדיב ונענה לכל דרישה, ואחיו לא-גורו הוא ההיפך הגמור: סרבן ומרדן -
'שמרוב הלא-ולא
אי-אפשר עוד לסבלו'. 

מועצה משפחתית שנתכנסה כדי לטכס עצה השכילה לנסח איוּם יעיל:
'מן השניים
הגוריים,
גורו-כן וגורו-לא,
מחבב עולם כולו
את הכן
ולא הלא!' 

גורו-לא הבין שמוטב לו להיפטר ממידותיו הרעות: 
'ותשמח אז כל משפחת
כנגורו מגודל נחת,
ומאז גם לו קראו
כלאחיהו:
כן-גורו!
וחדי העין בוודאי שמו לב לשם המשפחה המובלע בשורות האחרונות... 

הטקסט, כמו שנאמר לעיל, אינו פשוט לאוזניהם של צרכני הספרים המצוירים. המאייר אביאל בסיל הצליח ויצר מעין 'איור מסייע' שיש בו גם פרשנות, רמזים מעוררי מחשבה לצעירים וקריצות למבוגרים:
דמותו של לא-גורו עוצבה באדום לוחמני, בעוד כן-גורו צבוע בצהוב רך. לאורך הספר כולו המילה 'כן' מופיעה בצהוב עדִין, והמילה 'לא' באדום מתריס (קוראים צעירים יפיקו תועלת והנאה מזיהוי המילים הללו בתוך שמות הגורים, ויוכלו גם להצטרף בקול להקראה). לא-גורו נראה שולח בסובבים אותו מבט חצוף ומתגרה, צווח לתוך מגה-פון ויושב על סקייטבורד, בעוד אחיו המחונך מבלה בנחת באמבט, בין ברווזוני פלסטיק.
על פי פרשנותו של המאייר - גם כשלא-גורו נכנע ומצהיר שישתנה, הוא עושה זאת רק לכאורה: הוא עומד על יד אחת ורגליו שלוחות מעלה, אבל בו בזמן ידו האחרת זוקפת אצבע מרדנית המאותתת בלי קול - לא!
בעמוד האחרון של הספר צייר אביאל בסיל את שני הגורים ישנים במיטתם, וגם באיור זה הוא רומז שלא-גורו לא ויתר על אישיותו; מעל הגור הצייתן מרחף טור של כבשים צהובות כמוהו הפוסעות במשטר וסדר, אך מעל הסרבן-לשעבר מרחפת כבשה אחת בלבד, אדומה-סרבנית כמותו, הבוחרת לקפוץ לבדה בדלגית ולא להיות כאחת הכבשות.
המאייר מפנה למבוגרים כמה רמיזות הומוריסטיות נוספות - 'שמפו כֵּנִים' הניצב על דופן האמבט, ותרופה ששמה 'כן-גומול' (המאזכר 'כן', 'קנגורו' וגם 'אקמול') - לאמור - ההורים הם המלעיטים את צאצאיהם בצייתנות.
אף ששלונסקי החזיר את השלווה למשפחת כנגורו וקרצף מעל לא-גורו את עזות המצח, נראה שבכוונתו לשגר מחאה אל המבוגרים המקריאים, על דרכי חינוך התובעות מכל הצאצאים להתיישר על פי 
סרגל הילד הטוב. 

יופי של ספר, יופי של שלונסקי. 

כן-גורו ולא-גור
ו מתאים לבני ארבע עד שבע, ולחובבי שירה לילדים.
נירה לוין