אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

ההם

מאת: ססר פרננדס גרסיה
מספרדית: גליה הירש
ספרית פועלים הקיבוץ המאוחד 2012, סדרת מפרש
152 עמוד, לא מנוקד

פלוֹמה בת העשרים ואחת מגיעה לאי הספרדי פוֹרמֶנְטֶרה שמדרום לאיביזה, כדי להחלים ולהירגע: מום התגלה בליבה, והיא נשלחת לתקופה של מנוחה בביתה של דודתה האהובה. היא מתקבלת במאור פנים, פוגשת את הנירוכירורג קרמלו, ידיד של דודתה ואורח באי אף הוא, וכן כמה מתושבי האי הנחשבים יותר. הבחורה (זה הכינוי שהמספר מקפיד להשתמש בו) מעוררת את סקרנותם, שכן היא מתכננת לנצל את שהותה באי לכתיבת רומן. אלא שהאי רוחש רע: סמוך לבואה נרצח איש צעיר שהתארח באי, והרמזים שפלומה קולטת על הסיבות לרצח מדירות שינה מעיניה. הימים החולפים אינם מפחיתים את חרדתה. הולך ומשתלט עליה חשד נורא: אנשי האי – 'ההם' – זוממים לפגוע בה וגם בתומס, אורח כמוה באי, שהכירה וחיבבה.
המועקה הרובצת על פלומה מתחילת ביקורה בפורמנטרה מתעצמת והולכת. השם 'הבחורה' יוצר ריחוק בין הקוראים לגיבורה, ומצליח לחסום כל תחושה של קרבה והזדהות אפשרית אתה ועם פחדיה, והסיפור מתעטף בייאוש ללא תקנה. חרדה חמקמקת משתלטת בעקיבות גם על הקורא ומתעצמת ככל שהעלילה מתקדמת: הסיפור שוקק מילים, ביטויים ותיאורים הקשורים למה שאינו טבעי, וכאלה היוצרים אווירה של קדרות, של אסון קרב, ושל מוות ידוע מראש: הנירוכירורג קורא את 'פרנקנשטיין', הוא 'חונק באיבה תשובה כנה', הוא חוקר את המוח האנושי ומדבר על שיבוטים; 'מבטה של המושלת דמה לקרן לייזר היכולה לחדור מבעד למתכות'; פלומה חשה ש'מולה נפרש הדף הלבן כמו נוף של קוטב שבו היא יכולה ליפול ולמצוא את מותה קבורה מתחת לשלג'; 'ערפל דחוס השתלט על מוחה'; 'הצללים שעל פניו [של השוטר] שיוו לו מראה לא אנושי: על מצחו צללים כהים, ירקרקים'; 'הדברים הם לא כמו שהם נראים. זה נראה כאילו קורה כאן משהו נורא'; 'היום הלך וגסס במהירות'; 'הוא הרים את העט כאילו הוא מניף סכין' וכן הלאה.
פלומה לא טעתה, משהו נורא אכן קרה באי השליו. 'ההם' לא היו מתושבי האי. פלומה עצמה הייתה המקור לאסון. 

ההם מתאים לבני נוער. 

נירה לוין