אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

התוכי של מר הולו

מאת: דָוִד מֶרְוֵי, בהשראת ז'ק טאטי
מצרפתית: מיכל פז-קְלַפּ
כנרת, זמורה-ביתן, דביר 2012
40 עמוד, מנוקד

מר הוּלוֹ, גיבור הספר, אינו דמות חדשה. הוא בא לעולם ב- 1953 כגיבור סרטו של הפנטומימאי, השחקן והבמאי הצרפתי ז'ק טאטי, והיה לדמות אהובה שסביבה כמה מסרטיו. הספר הוא מעין הומאז' לטאטי, שהיה אחד מן היוצרים הבלתי נשכחים בהיסטוריה של הקולנוע. 
מר הוּלוֹ שבספר, כמו גיבור סרטיו של טאטי, מייצג את הטיפוס הנאיבי, השקט. תם שאינו פֶּתִי, המנסה להסתדר בעולם המודרני בלי לוותר על מה שהוא, בלי לאבד את האופטימיות שלו. לעתים קרובות אינו מבחין במה שמתחת לאפו, אינו רואה את מה שחשוב בעיני כולנו, אבל רואה את הפרטים הקטנים שאנחנו מטילים כלאחר יד לשק הגדול של ה'מובנים מאליהם ואולי גם מיותרים'; רואה, מחייך, וממלא את עצמו עליצות. האישיות היוצאת דופן הזו מכתיבה את איור הדמות: בדרך כלל עיניו של מר הוּלוֹ אינן מצוירות על פניו, וכשהן מופיעות - מייצג אותן רק סדק צר.
חדרו של מר הוּלוֹ רחוק מלייצג חדר של אדם שכבר אינו בן תשחורת: על הקיר כרזה עליזה האומרת 'יום של חג'. על משענת הכיסא חרותה האות ה'א, לאמור ' הוּלוֹ'. מתחת למיטה – תנין על גלגלים (גלגשת?) וליד השידה כדור אדום. למסגרת החלון קשור מטוס קטן, תלוי על חוט. יש להוּלוֹ רשת פרפרים, טוּבָּה, הוא מחזיק עציצים ליד החלון (הביטו, יש שם עכבר קטן!), ועל האֶדֶן עומדים ספרים וצעצוע פח – קוף מתופף. על הקולב אפשר למצוא את סימני ההיכר של מר הולו: מעיל גשם חום בהיר, מטרייה ומקטרת המציצה מאחד מכיסי המעיל.
את הסיפור מספרים בעיקר האיורים, והמילים המעטות הן בגדר תוספת חביבה אך לא הכרחית. חלק חשוב בייחודו של הספר יש לעיצובו המיוחד: בכל כפולה – העמוד השמאלי הוא ברוחב כפול, ומקופל כך שאפשר להפוך את הכפולה לשלישיית עמודים. שני עמודים מציגים מצב אחד, ופתיחת העמוד השלישי מרחיבה את הזירה או מציגה את אותו נוף כמו שהוא נראה בחלוף זמן קצר.
בבוקר מר הוּלוֹ קם ממיטתו וניגש אל החלון. החוּץ עדיין אפלולי. מר הוּלוֹ 'מדליק' את היום בלחיצה על מתג, וכשהקוראים פותחים את העמוד השלישי בכפולה - אור השמש מציף את החדר. עכשיו נשקפים היטב מן החלון רחובותיה של פריז. אור השמש מעלה חיוך על פניו של מר הוּלוֹ, אבל משפיע גם על החדר: העכבר נעלם, הצמחים בעציצים מזדקפים, הקוף מתחיל להכות בתוף, ועל פניו של מר הוּלוֹ נשפך חיוך רחב.
הפתיחה הזו מכינה את הקוראים להרפתקה חזותית משעשעת ומלאה אבסורדים, חלקם גלויים לעין וחלקם מתגלים לאחר עיון באיורים הגדולים, הצבעוניים והעמוסים פרטים: היא מתחילה כשמר הוּלוֹ חוצה את הכביש על אופניו – אבל על חבל כביסה המתוח מגג לגג. מעשיו משפיעים על בני אדם המתרוצצים למטה ברחוב, ובדרכו הוא גורם לתאונות שונות ומשונות הממלאות את אזרחי פריז זעם, אך את הקוראים - שמחה. המסע המצחיק ברחובות פריז נמשך עד סופו ה- טוב? תלוי למי... 

דָוִד מֶרְוֵי
הוא סופר ומאייר בלגי. 
לכתבה ב-Ynet על ז'ק טאטי: 
 
התוכי של מר הוּלוֹ
מתאים לבני חמש עד שבע, ולמבוגרים חובבי הז'אנר.
נירה לוין