אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

היידי בת ההרים

מאת: יוהנה ספירי
עברית: שלמה ניצן
כתר 2011
270 עמוד, מנוקד


היידי, ילדה שוויצרית שהוריה מתו עליה בינקותה, נשלחת לחיות בבית סבה. הסב הוא זקן זעפן החי לו בבדידות בקרבת כפר אלפיני קטן. להפתעת כל אלה שמכירים אותו, הסב מטפל בהיידי היטב ודואג לכל צרכיה. היידי לא רק כובשת את לבו של סבא, אלא מתאהבת בנופים ההרריים, באוויר המשכר ובאורח החיים הפשוט והבריא, והופכת לברייה עליזה ונדיבת לב המביאה ברכה על כל מכריה, בהם סבתו העיוורת של רועה העיזים הכפרי. יום אחד נשלחת היידי למשפחה עשירה בפרנקפורט, כדי לשמש בת לוויה לבתם הנכה המרותקת לכיסא גלגלים. היידי אכן משפיעה מטובה, מעליזותה ומן האופטימיות שלה על הילדה העירונית העדינה. בסופו של הסיפור מתרחש הנס המיוחל – קלרה הנכה מצליחה לעמוד על רגליה, ושתי המשפחות – של היידי ושל קלרה – כורתות ברית ידידות לנצח. 

היידי בת ההרים
ראה אור בשני חלקים ב- 1881 וזכה להצלחה מיידית. בתוך 8 שנים זכה ל- 13 מהדורות ותורגם לרוב השפות המדוברות באירופה. לראשונה תורגם לעברית בידי ישראל דושמן (1946) בשם 'היידי בת האלפים'. במהדורה הנוכחית, המחודשת, נערך ועובד התרגום הוותיק של שלמה ניצן משנת 1982.
בפרק העוסק בסדרת ספרי 'האסופית' מאת לוסי מוד מונטגומרי (בספר השני – 'האמריקאים' – של הטרילוגיה ילדים גדולים), יהודה אטלס משייך את היידי בת ההרים לקבוצת הספרים שהוא מכנה 'ספרי בנות' או 'ספרי נערות'. באותה קבוצה מצויים בין היתר סוד הגן הנעלם לפרנסס ברנט, פוליאנה לאלינור פורטר, ונשים קטנות ללואיזה מיי אלקוט. אטלס מביא את דבריה של מירי ברוך, הגורסת שהחשוב אינו מה עושות הגיבורות בספרים האלה אלא מה הן מרגישות ואיך רגשותיהן משפיעים על הסובבים אותן. אטלס מוסיף ואומר: 'במרכז העלילה עומדת בדרך כלל ילדה/נערה במצוקה: יתומה, מסכנה, ממעמד נחות, שתלויה במשפחה שאליה נקלעה אך נתקלת בקשיי הסתגלות מצד הקולט. בסופו של דבר היא כובשת את לב המבוגרים, שעומדים על סגולותיה האמיתיות, והופכת לחלק מהמשפחה: או שהיא זוכה בתחליף הורים, או שהיא מתחברת למשפחה דרך נישואין' (שם, עמ' 75).
אבחנתו של אטלס נכונה רק במידה מסוימת: אן שרלי (גיבורת האסופית), פוליאנה ומרי (גיבורת סוד הגן הנעלם) הן אכן יתומות, הנעקרות ממקומותיהן ונשלחות לבתים חדשים שבהם תחילה אינן רצויות. רק לאחר זמן, כשמתגלה האישיות החזקה, המיוחדת, של כל אחת מהן, כשפורצים הסקרנות, התום, הנדיבות, הנאמנות, כוח האהבה הגדול, הדמיון והשובבות, וכשמתבררת הנוכחות הכריזמטית – הן נעשות הלב הפועם של כל אחד מהבתים שבהם הן חיות. אבל היידי שונה מהן מבחינות רבות: רוחה האיתנה והטובה ברורה כבר מעמודיו הראשונים של הספר, היא נוחה ומקבלת סמכות, רוכשת את אהבת המבוגרים בקלות ובמהירות, וחסרה את חיבוטי הנפש ואת הניצוץ ההופך את החיים לצדה להרפתקה מפעימה מתמשכת.
אך לפני שלושים-ארבעים שנה עוד הייתה היידי, שהכינוי 'בת ההרים' דבק בה כשם משפחה, גיבורה ספרותית ידועה בכל בית. הסיפור זכה לעיבודים אין-ספור, החל בגרסאות מצוירות לפעוטות ממש, עבור דרך עיבודים ונוסחים מקוצרים וכלה בתרגומים נאמנים למקור. בעשורים האחרונים הועם זוהרה של הילדה השוויצרית, והספר כבר אינו פופולרי. ייתכן שגילה של הגיבורה – בת חמש עם תחילת העלילה – הוא הסיבה לכך שבני שמונה ומעלה אינם מגלים עניין בספר, ואולי אישיותה השטוחה משהו, שאיננה מסקרנת ולא משתנה לאורך הסיפור. 

היידי בת ההרים מתאים לבני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין