אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

למה צריכות החיות זנב?

כתב: נתן אלתרמן (על פי ו' ביאנקי)
אייר: דני קרמן
הקיבוץ המאוחד 2011
22 עמוד, מנוקד

'אני מעם המלך בא
ועמדי פקודה רבה:
בזנבות קצנו קוץ,
למה זה בכלל נחוץ?'
...
'לא! אמר הקוף ביער
לא אתן זנבי לתער.
איך אדלוגה בלי זנב
מענף אליי ענף?
את זנבי כעניבה
על ענף אני כורך
ומטלטל לשם תנופה 
את עצמי, ראו-נא איך!' 

כך מכריז הזבוב, שליחו של המלך, קבל עם ועדה. המלך הכריז מלחמה על הזנבות, והשליח החמוש בסכין משמיע את הנאום באוזני בעלי החיים. כצפוי, כל אחד מהם מתנגד לרעיון מטעמו הוא: איוריו של דני קרמן, המציגים את המצב הטבעי של בעל החיים (בשחור לבן) ואת האופציה כרותת הזנב (בצבע), מוכיחים שבעלי החיים צריכים להישאר כמו שנבראו. 

הנוסח של נתן אלתרמן נכתב על פי טקסט של הסופר הרוסי ויטלי ביאנקי, 1894–1959. ביאנקי, בנו של האורניתולוג (חוקר עופות) הרוסי הנודע ולנטין ביאנקי, למד מדעי הטבע, מתמטיקה ופיזיקה. שנים רבות מחייו הקדיש להתבוננות בטבע, לכתיבת ספרי מדע וטבע, סיפורים ומשלים לילדים, ורבות מעלילותיו מתרחשות ביער, בסביבתם הטבעית של בעלי החיים. בזמנו נחשב לאחד הסופרים האהובים על ילדי רוסיה, ואף זכה בפרס לנין על תרומתו לספרות הטבע. סיפוריו תורגמו לעברית בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20 בידי אברהם שלונסקי, ש' יורם, מרים ילן-שטקליס, חנן שדמי, ימימה אבידר-טשרנוביץ ואחרים. הנוסח העברי של אלתרמן לסיפורו של ביאנקי 'זנבות' התפרסם בספר 'ערדל הפלא' ב- 1962. 

ילדים דוברי עברית גילאי חמש-שש-שבע הם קהל היעד הפוטנציאלי של הספר. השאלה היחידה הנשאלת למקרא תרגומו המופתי, הנפלא, העשיר, המוזיקלי של אלתרמן היא - האם יוכלו קוראים צעירים דוברי  עברית בת זמננו ליהנות ממנו? אין כמו הציטוט שבראש הרשימה להמחיש את תקפותה של השאלה.
נירה לוין