אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

שתי ג'ירפות בליל ירח מלא

כתבה: נורית זרחי
איירה: הילה חבקין
הקיבוץ המאוחד 2011
24 עמוד, מנוקד

שתי ג'ירפות טיילו בליל ירח מלא.
'אני כל כך רעבה,' אמרה מירה. 'את יודעת מה הייתי רוצה לאכול?
את החביתה הגדולה שנוצצת שם למעלה על קציפת העננים.'
בסיפור אין דרמה נראית לעין, לפחות לא כזו הנראית לעין צעירה: שתי ג'ירפות מטיילות בפארק באישון לילה. זו רעבה וגם זו. הן שולחות מבטים אל השמיים ורואות חביתה, סוכרייה, פיצה, אשכולית, קסטה ועוגת גבינה - הכול בדמותו של הירח. הג'ירפות מנסות שוב ושוב להגיע אל המאכלים המפתים, מותחות צוואר ושולחות לשון, תחילה עולות על שרפרף, אחר כך עומדות על כיסא, אבל נופלות ונחבטות בקרקע. בסופו של דבר הן מוותרות אבל רחוקות מהודאה בכישלון: 'אני כבר לא רוצה לאכול מן הסופגנייה הישנה הזאת. ובכלל נדמה לי שמישהו כבר נגס בה.' הג'ירפות משיגות לעצמן גביעים של גלידה, יושבות על הספסל בגן ונהנות.
ובכל זאת, על אף המנעד הקטן לכאורה של העלילה, הדרמה פועמת במלוא עצמתה בספר המוארך היפהפה, לא מעט בזכות איוריה גדושי התוכן של הילה חבקין. הסיפור כולו מתרחש בזירה אחת – פארק בשולי העיר בשעת לילה מאוחרת. בכל הכפולות השמיים צבועים בגוני שחור-אפור; השביל והמדשאה, העצים ובתי העיר המרוחקים נראים ירקרקים-חיווריינים. בשמיים שטים עננים צהבהבים וירח עגול, מלא. ליל ירח מלא הוא זמן מועד לקסם, והסיפור אכן אפוף אווירה פלאית, אולי אקסצנטרית, כמעט חושנית. הג'ירפות פוסעות בשביל שלובות זרוע. הן צבעוניות להפליא, לבושות בסגנון רטרו ומאובזרות בגנדרנות נשית; אחת חובשת מגבעת קטנה ורודה, צעיף לצווארה ופרסותיה צבועות אדום. האחרת עונדת מחרוזות, נושאת שקית שעליה כתוב 'TALL FASHION' , כלומר 'אופנה לגבוהות' (בכמה כפולות קורץ למבוגרים אותו כיתוב אבל באיטלקית, ALTA MODA). קשה שלא להבחין בפירסינג בלשונותיהן השלוחות קדימה של השתיים. 
לניסיונותיהן של הג'ירפות להגיע אל הירח עדים שניים, המלווים אותן מתחילת ההתרחשות ועד סופה: ילדה עטופה מעיל שחור ואוחזת סל קניות, ויען (שמינו אינו ברור) עוטה מעיל כחול קצר, עיתון בכיסו ופלג גופו התחתון חשוף. בעוד הילדה נועצת בג'ירפות מבטים מתפעלים, היען נראה כמו מציצן תימהוני שמדי פעם מעמיד פנים שאינו קיים או שאינו מתעניין.
הסיפור נגמר כשהג'ירפות מוותרות על ניסיונות השווא להשיג את מה שנמצא בשמיים, ומתיישבות על הספסל אוחזות בגביעי גלידה. הילדה הולכת לדרכה (קניות באמצע הלילה?) וגם היען התימהוני משליך את העיתון ומסתלק. הדרמה נגמרה; הג'ירפות מבינות שיש דברים שלא יוכלו להשיג: 'אנחנו אמנם הכי גבוהות מלמטה למעלה, אבל לא מלמעלה למטה'. כמו החכמים שבינינו, הן מחליטות לפרוש מן המרוץ, וליהנות ממה שיש.
זה הסיפור. סיפור למי? כדרכה, נורית זרחי איננה מגבילה את הכניסה ליצירות שלה, וכל צרכן ימצא כאן את מה שמתאים לו וגם חלק ממה שהיה רוצה למצוא.
שתי ג'ירפות בליל ירח מלא הוא ספר יפהפה, המשמש אכסניה למחשבות רבות, לאו דווקא ילדותיות.
בעיקר למבוגרים?
נירה לוין