אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

נוח בלי מוח

כתבה: נירה הראל
אייר: עומר הופמן
הקיבוץ המאוחד 2011
24 עמוד, מנוקד

'פעם היה ילד ושמו נֹחַ אבל כולם קראו לו נח בלי מוח.'
הנה כך מתחיל הסיפור. כאן אי אפשר לעצור, נכון? גם קטנטנים ישאלו – למה?
'רק מכוניות עניינו את נח, והוא ידע איך קוראים לכל אחת מהן [...] החדר שלו היה מלא מכוניות קטנות, וכשנתנו לו דף ניר וצבעים, מה הוא צייר? מכוניות. לכן אמרו שמרוב מכוניות לא נשאר לו בראש מקום למוח, וקראו לו נח בלי מוח.' 

הסגנון הענייני הפשוט של הפתיחה מאפיין את הסיפור כולו ועושה אותו זמין לאוזן צעירה מאוד: כמעט רק עובדות, רק מעט מאוד ממחשבותיהן של הדמויות ומקולו של המספר: 'ממש גועל נפש! פוגעים בבחור מסכן ובמקום להגיש עזרה, בורחים!', וגם 'מזל שדוקטור מרדכי שגר בשכונה עבר במקום'. 

הסיפור, במתינות שאיננה גורעת מכוחו, עוסק בבעיה חברתית מוכרת: כינוי דָבֵק בילד, מתנפח ומשתלט על זהותו עד שאיש אינו רואה אלא את הכינוי. נח היה בר מזל, משום שנקרתה בדרכו הזדמנות להוכיח לסובבים אותו את יתרונו. נקודה ראויה לציון היא שגם בשעתו הגדולה של נח הוריו אינם חורגים ממנהגם. הם מתגאים בבנם ומפגינים את רגשותיהם, אבל אינם משסים אותו במי שהדביק לו את הכינוי הנבזי. עניינו של הסיפור אינו ב'תיקון' של נח ולא בהטפת מוסר לזולתו, אלא במתן הזדמנות לקוראים ולמאזינים לחשיבה אישית, פרטית.
נוח בלי מוח היה אחד מארבעה סיפורים שנכללו בספר פתאום נסגרה הדלת, עם עובד 1977. הוא חלק מסדרת הספרים שעליה התבססה תכנית האתג'ר - תכנית להדרכת אימהות לילדים בגיל הרך, שפותחה באוניברסיטה העברית, החלה לפעול ב- 1975 ועדיין פועלת. 

נח בלי מוח
מתאים לבני שנתיים עד חמש. 

נירה לוין