אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

ילדי המים

מאת: צ'רלס קינגסלי
תרגם: יואב אבני
איירה: בתיה קולטון
מודן, אוקיינוס 2011, בסדרה 'הרפתקה – סופרים מתרגמים קלאסיקה'
216 עמוד, מנוקד 

הסיפור על טום, מנקה הארובות הקטן, נכתב בשנת 1863, כלומר לפני מאה וחמישים שנה. כתב אותו צ'רלס קינגסלי, כומר ומרצה להיסטוריה של הטבע והאמנות, תומך נלהב בתיאוריית האבולוציה של דרווין ומעריץ של העם היהודי כעם סגולה. ילדי המים תורגם לעברית לראשונה ב- 1928 בידי ג' גלברט ומאז פעמים אחדות עד התרגום האחרון המצוין של יואב אבני.
טום מעולם לא למד קרוא וכתוב, מעולם לא התרחץ ואיש לא לימד אותו להתפלל. הוא בכה כשמעבידו הכה אותו וצחק כששיחק עם ילדי הרחוב. הוא שאף להיות מנקה ארובות בכיר שיש לו שוליות משלו, לשתות בירה ולהמר, בדיוק כמו מעבידו. אלה היו חייו.
רק כשנשלח לעבוד באחוזתו של אציל נדיב ונקלע לחדרה של בתו הבין הילד מה עלובים חייו, מה עצום המרחק בינו, הבּוּר המפויח, לבין הילדה הענוגה. כשהקים רעש ברגע של היסח הדעת עורר טום את חשדם של בני הבית, והכול החלו רודפים אחריו: אדונים ומשרתים ועוברי אורח, איכר וחלבנית וכלבים חושפי שיניים. טום ברח אל המקלט היחיד שקיבל אותו ברצון. הנחל.
טום הצמיח זימים והפך לילד מים. בממלכת המים פגש דמויות חדשות שפקחו את עיניו, עיצבו את תודעתו ואת מחשבותיו, וליוו אותו במאבקו בחולשותיו האנושיות, עד להתבגרותו ולשובו אל המציאות כאדם חושב ומוסרי - על פי הנורמות של המאה ה- 19, כמובן.

קינגסלי
כתב מעין רומן חניכה לקוראים צעירים, אך בתוך המסגרת הסוגתית נטל לעצמו חירויות של כותב-שופע ועבר כצלופח מסגנון כתיבה למשנהו, מסיפור פֵיות לסָטִירָה חברתית, מסיפור הרפתקאות לשיר הלל לטבע. לכל אורכו של הסיפור, במשפטים, בפסקאות או בעמודים שלמים פנה קינגסלי לקוראיו ישירות או בעקיפין, כדי להוכיח להם שגם המומחים עלולים לטעות ('כל אחד מהם סתר את האחר – אחרת מה הטעם בלהיות איש מדע?'), להשמיע מוסכמות מוסרניות על הצורך ללמוד לקח, להצביע על חולשות אנושיות ('כמו אנשים רבים, ברגע שאמרה משהו – בין אם נכון ובין שגוי – לא הסכימה לשנות את דעתה'), להציג עמדות ערכיות ('כל אחד צריך לעזור לחבריו כשהוא יכול'), ללגלג על ערכי המשפחה של החברה הוויקטוריאנית ('דגי האלתית, כאדונים מכובדים אחרים, אוהבים את בחירת לבם, נאמנים לה, שומרים עליה'), ללגלג על החברה המעמדית ('ומדי פעם הם מנסים להשתמש בייחוס המשפחתי, שמעתי אפילו על שֶמֶך אחד שהציע נישואים לאלתית, יצור מחוצף שכמותו'), להצהיר הצהרות וללוותן בתרועות חצוצרה ('כבוד, כמו מצפון נקי או ציון לשבח – אי אפשר לקנות או לזייף') ועוד. עסוק בכל אלה הוא משייט בין תיאורים מרהיבים של הנוף האנגלי לבין משחקי מילים הבוראים עולם בדוי-הזוי ומשמחים את אוזנו של הקורא ('פרופסור שִׂימוֹתָמְבְּפוֹרְמָלִין', 'הָרֵי הוֹלֵךְבָּטֵל'), ושולח אל הקורא קריצות עין המיועדות למוסס את רצינותו. בתוך כך קינגסלי מסגיר את העמדות שרווחו בתקופתו על חינוך, על משמעת, על שכר ועונש ועוד ועוד.
לא במקרה מצא טום השחור המכוסה פיח מקלט במים. המים הם יסוד מנקה ומטהר שיש לו גם משמעות טקסית בתרבות הנוצרית. את עולם המים – כמו את חיינו, לפי לא מעט תפיסות דתיות - מנהלות הגברת רָשָׁעוְרַעלוֹ והפיה צַדִיקְוְטוֹבלוֹ, שהן למעשה ישות אחת. עולם המים של קינגסלי הוא עולם של ספק-חיים ספק-מוות, שאליו מגיעים אלה שיש להם תקנה, אלה שהסליחה והחינוך מחדש עשויות לתת להם הזדמנות נוספת.
התרגום של יואב אבני עשיר, מעניין, צבעוני ומשמיע בנאמנות את קולות הסגנונות המתחלפים. 
האם יעלה בידם של בני תשע עד שתים עשרה לצלוח את הנהר הסיפורי-תיאורי-נאומי,  השוצף, העולה על גדותיו, שקינגסלי מפליג בו? ספק.
נירה לוין