אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

סנדל הזכוכית

כתבה: אלנור פרג'ן
מאנגלית: מיכל סנונית
איור העטיפה: בתיה קולטון
איורי פנים: קרן אסף
מודן, אוקיינוס 2011, בסדרת 'הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה'
197 עמוד, מנוקד

אם חורגת מרושעת ושתי אחיות חורגות טיפשות וגסות רוח – זו הייתה המשפחה של אֵלָה, נערה יפה, עדינה ונדיבה. אה, כן, היה לאֵלָה גם אבא, אבל הוא היה איש חלש ושקט, ואף שאהב את בתו מאוד לא הצליח לשמור עליה מפני שלוש הנשים שמיררו את חייה. אלה הפכה למשרתת של אמהּ ואחיותיה החורגות ונשלחה אחר כבוד למטבח האפלולי והקר. מזריחת השמש עד אישון לילה נאלצה לשמוע את קולותיהן הצווחניים של האם והאחיות מן הקומה העליונה: סינדרלה! סינדרלה! 

צודק מי שטוען שהסיפור הזה אינו חדש. קשה למצוא ילד או מבוגר שלא שמע את המילים 'סנדל זכוכית', ומי שנזכר גם בדלעת, בנסיך ובשעון שמצלצל חצות – כבר יודע הכול. 

את המעשייה על סינדרלה פרסמו האחים וילהלם ויקוב גְרִים בספר המעשיות שלהם כבר לפני מאתיים שנה. המעשייה על המשרתת שבילתה את ימיה בין הסירים והקלחות המפויחים עד שהפכה לנסיכה מאושרת - ידועה בכל העולם, וקיימות מאות גרסאות שלה. אלנור פרג'ן כתבה גרסה משלה לסיפור סינדרלה, גרסה מפורטת מאוד בעלת עלילה רחבה, אבל דומה מאוד למעשייה של גרים. 

אלנור פרג'ן,
1881–1965, הייתה סופרת אנגלייה. פרסמה ספרי שירה, ביוגרפיות ויצירות סטיריות, כתבה לילדים ולמבוגרים. ידועה לקוראים ישראלים בעיקר בזכות ספריה לילדים חרמשנית הכסף, ו-ג'ים מקרן הרחוב.

הרהור על תרגום:
סנדל הזכוכית
ראה אור במסגרת הסדרה 'הרפתקה: סופרים מתרגמים קלאסיקה' – סדרת ספרים קלאסיים המופקדים בידי מתרגמים שהם סופרים. עד כה ראו אור פנג הלבן, הטירה הקסומה, אוליבר טוויסט, בת הקפיטן, טרזן בן הקופים ואחרים. הערך המוסף של ספרי הסדרה הוא אם כך התרגום. מבחינה זו סנדל הזכוכית אינו מקיים את ההבטחה. מעשיות הן סוגה שיש לה שפה מובחנת, ייחודית, ואוצר מילים מוגדר, צפוי ועם זאת מלהיב. סנדל הזכוכית הוא מעשייה קלאסית, אמנם רחבת היקף אבל כזו שמקיימת את כל תביעות הסוגה, אלא שהתרגום זרוע בחירות הגורמות אי נוחות – גם לקורא הקשוב לעברית וגם לזה שמצפה לניחוח המיוחד של שפת המעשיות. 
למשל – כשהאם החורגת קוראת מספר נימוסים, ומתעכבת על 'הוראות בנוגע לשיעול' היא אומרת 'הבא בתור זה 'הוראות בנוגע לעיטוש'.' כשהיא מכינה את בנותיה לנשף היא אומרת: 'פרח קיר זו עלמה צעירה...'. כשאחת הבנות מזעיקה את אלה נאמר 'אלה עָפָה אליה...'. בתיאור האם החורגת היוצאת לנשף כתוב 'האם החורגת עטתה צעיף מסביב לפאה הגבוהה שלה'. בתיאור הנערות המיוחסות המוצגות בפני הנסיך כתוב 'הוד עליזותה הלורדית...' כשאלה משוחחת עם הנסיך על משרתיו היא מזכירה את 'הוֹרָדַת הָאָבָק'. מופיעים הביטוי היומיומי 'עוגות קרם' הרחוק מכל תפארת מלכותית, 'טוסט' שטעמו איננו כטעם הקלי ו'תקיעות שופר של שדונים' (?!). האקדמיה כבר ויתרה מזמן על הצורה המוארכת של פועל בעתיד בנקבה רבות, אבל כאן יש 'תַסורנה' ודומיו. 

הרהור על איוּר:
ספרי 'הרפתקה – סופרים מתרגמים קלאסיקה' זכו לעיצוב המצהיר על שייכותם לסדרה, ואיורי הכריכות היפהפיים של בתיה קולטון מכניסים את הקוראים לאווירה ההולמת כל ספר. על איורי הפנים, לעומת זאת, נעשה ויתור מצעֵר. קשה למצוא קשר בין הדמויות והאווירה במעשייה הזו לבין השחור-לבן הלא בשל, החובבני למראה של האיורים בתוך הספר.

סנדל הזכוכית מתאים לבני שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין