אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

משפחת המומינים

הסיפור על מגבעת המכשף
כתבה ואיירה: טוּבֶה ינסון 
משבדית: דנה כספי
כתר 2010
168 עמוד, מנוקד


'מומינטרול נעץ את מבטו בחשיכה. באמת היה שם משהו! אורות קטנים... דמויות שהאירו באור חיוור פסעו בְּרַכּוּת הלוך ושוב בין היְשֵנים. מומינטרול ניער את סנופקין והעיר אותו. 'תראה!' לחש מבועת, 'רוחות רפאים!' ' 

טוּבֶה ינסון
פתחה את משפחת המומינים דווקא ברגע שבו צריך להיפרד מבני המשפחה לחודשי החורף שבהם יהיו שקועים בשינה עמוקה. הפתיחה, המתארת את המומינים בשעות ההיערכות האחרונות לשנת החורף, היא הדרך שבה בחרה ינסון להציג בפני הקוראים את גיבוריה. למקרא הפרק מתעוררת השאלה המתבקשת: מי הם? או אולי - מה הם? הפרק הראשון אינו מספק תשובות, ומפרקי ההמשך מתברר שאין צורך בהגדרות מדויקות כדי לאהוב אותם. 

מומינאבא, מומינאמא ובנם מומינטרול חיים יחד בבית גדול, רחב ידיים, בעמק מומין. הבית פתוח לחבריהם של המומינים ולאחרים, שונים מהם לחלוטין, הרוצים להתארח. יש די מקום לכולם, יש די אוכל לכולם, והקַבלה – חומרית ורגשית – היא טבעית, לבבית, ומוחלטת. עם המומינים ובקרבתם חיים סְניף, סנוּפקין, הֶמיולין, סְנורק ואחותו סנורקה ואחרים, הבאים והולכים. גיבורי משפחת המומינים נקלעים לתסבוכות שמחוללת מגבעתו האבודה של מכשף, יוצאים להרפתקאות מסמרות שיער, פותרים תעלומות, מחלצים ונחלצים מסכנות, והכול תוך חיים בהרמוניה זה עם זה על אף השוני ביניהם ועל אף חולשותיהם. 

עולמם של המומינים הוא עולם סגור, אוטופי, מיטיב, שנברא בדמיונה של טובה ינסון לאחר מלחמת העולם השנייה על רקע התרבות והנוף של ארצות הצפון. בעולם ההוא מתקיימים רק הם ודומיהם. אין להם שיג ושיח עם בני אדם (אף כי יש לבני האדם נוכחות עקיפה, מזדמנת, כמו אותן מזכרות מספינות טרופות שמצאו בים), אבל קוראים צעירים חשים מיד נוח בקרבתם מפני שבדרכם הם דומים לבני האדם: הם סקרנים, משעשעים ויצירתיים, טובי לב ונדיבים, אמיצים ופחדנים, שובבים וחששנים, בעלי כישרונות וחולשות. התנהלותם טבעית, לא מתוחכמת מדי אבל מעניינת, ישירה, ונשענת על פתיחות, על הדדיות ועל שוויון. 

הקוראים הישראלים התוודעו לגיבוריה של טובה ינסון לפני עשרות שנים, עם צאת משפחת החיות המוזרות בתרגומו של אוריאל אופק. אופק, שלא תרגם מן המקור אלא מגרסה אנגלית, קיבע בתודעה הישראלית את 'החיות המוזרות'. לצירוף הזה אין זכר במקור. עתה זכה הספר לתרגום מדויק ועדכני משוודית, שפת המקור. המתרגמת דנה כספי חותמת את הספר באחרית דבר, על התרבות שהולידה את הספר, על מקומו בקלאסיקה של הספרות לילדים ועל התרגומים – הנוכחי וקודמיו. 

משפחת המומינים – הסיפור על מגבעת המכשף
מתאים למאזינים מגיל שש ולקוראים מגיל שמונה עד אחת עשרה.
נירה לוין