אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

קרמר החתול ישן כל הזמן

כתב: מאיר שלו
צייר: יוסי אבולעפיה
עם עובד 2010
24 עמוד, מנוקד

'קרמר החתול הוא חתול ישנן'. שום דבר לא מפריע לו: הוא ישן מול המאוורר בקיץ, על התנור בחורף, בין דפי העיתון ועל קלידי הפסנתר (גם כשבטהובן חתולי משופם נותן בו מבט חמוּר). זוג ציפורים מנהלות שיחה מתחת לאפו, עכברים מתחרים בטיפוס על סולם ממש עד קצה אפו – וקרמר ישן. רק איוּם אחד מקפיץ אותו:
'איזה מין חתול אתה?
אולי כבר תתעורר?
אם ככה תמשיך לישון כל הזמן
ניקח לנו חתול אחר!'
קרמר מבין שעליו להצדיק את תאוות השינה שלו, ומסביר כי כלל אינו ישן: הוא חולם בעיניים עצומות על קרוביו, בני משפחת החתולים. קרמר מתאר מה עשה עם כל אחד מהם – בחלום, ואז הוא שב ונרדם. 

בעקבות חלקו הראשון של הסיפור המתאר את להיטות החתול לשינה, מופיע דיאלוג בין החתול לבין ה'משפחה':
' 'איזה מין חתול אתה?' כל המשפחה שואלת,
'אתה חתול? אתה סמרטוט?
אתה מעצור לדלת?' ' 

אל מול ה'משפחה' האנושית האנונימית שאין פרטים עליה, מופיעה משפחתו של קרמר בפירוט נרחב: בעמוד אחד מופיעות ארבע תמונות של חתולים כחלופות אפשריות לקרמר, ובעמוד אחר מופיעים דיוקנאותיהם של בני משפחת החתולים המפוארת: אריה, נמר, טיגריס, צ'יטה, פומה, פנתר ונמר. קרמר מספר מה עשה בחלומו עם כל קרוב משפחה (למשל, 'חלמתי שאני והדוד טיגריס שואגים שאגות בלילות'), והקוראים נאלצים להודות בינם לבין עצמם; אכן, מעייף לחלום על חיי חתול! המאייר הקדיש לכל אחד מבני משפחת החתולים עמוד שלם. בהנחה שדִיֵיק – זוהי הזדמנות ללמוד אחת ולתמיד מה ההבדלים בין כל אלה... 

הפעלתנות הנועזת בחלומותיו של קרמר עומדת בניגוד מוחלט לסבילות המאפיינת את חייו שלו. המארבים, הציד והשאגות עלולים להשכיח מהקורא את כותרת המשנה של הספר – 'סיפור ערש לפעוטות'. התיקון בא בעמוד האחרון, המחזיר את קרמר את ואת המאזינים לעייפות שבמציאות ומאחל לכולם 'לילה טוב'. 

את סגנונו של המאייר יוסי אבולעפיה – קליל וחי על הרצף שבין רישום לקומיקס - אפשר לזהות כהרף עין, ודמויותיהם של בני המשפחה נראות מוכרות מספריו האחרים – לא תאמינו, אבל ככה זה קרה, כלב חתול ואיש, סבא יאשקה מציל את החוף ואחרים. אבל קרמר החתול זכה לייצוג אחר: הוא רך, כרסתן ועגלגל, מפונק ומתפנק, אדיש ורפוי אבל דרוך וקפיצי, ופרוותו סמיכה עד שאפשר לשקֵעַ בה את כפות הידיים. יוסי אבולעפיה הכניס לספר חתול חי. 

קרמר החתול ישן כל הזמן
מתאים לבני ארבע עד שבע. 

עוד חתולים על המדף (רשימה חלקית מאוד)
אורה, מיריק שניר
ז'וז'ו ומומו, רונית חכם
חתול ירוק, חיה שנהב
החתול במגפיים, עיבד אריך קסטנר
חתול תעלול, דוקטור סוס
החתול דלעת, יונתן יבין
תום החתול הכחול, יפה טלרק
החתול שדפנה רוצה, אבירמה גולן
מעשה בחתוליים, ע' הלל
זוזי שמש, דפנה בן-צבי
מיליון חתולים, ונדה גוג
החתול שהלך לבדו, רדיארד קיפלינג
אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי - מי כבר בעולם כולו יצליח בזה? נורית זרחי
ולגדולים יותר –
ילד ילדה וחתול-מפלצת, גייל גותיה
החתול שרצה להיות איש, לויד אלכסנדר
נירה לוין