אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

בחזרה ליער מאה העצים

(ספר ההמשך לספרי פו הדב מאת א'א מילן)
כתב: דיוויד בנדיקטוס
איורים: מרק בּוּרְגֶ'ס
תרגום: עטרה אופק
ידיעות אחרונות ספרי חמד 2009
217 עמוד, מנוקד


הנה רואה אור עוד ספר המשך לספר מופת; דיוויד בנדיקטוס, יוצר אנגלי רבגוני בן 71 ששלח ידו בכתיבה למבוגרים, בתיאטרון ובאקדמיה הגה את הרעיון לכתוב ספר המשך לפו הדב, ושמונה שנים אחרי שסיפורי פו הראשונים שלו נפסלו - קיבל את ברכת הדרך מחֵבֶר הנאמנים המחזיק בַּזכויות לספר.
אין זה מקרה ראשון ואף לא יחיד; לפני שנים ספורות ראה אור הספר פיטר בארגמן – ספר ההמשך לפיטר פן, ועתה מבקש בחזרה ליער מאה העצים לעמוד גם הוא על מדף ספרות הילדים האיכותית – בזכות היצירה ששימשה לו השראה. 

ביום מן הימים ייתן מישהו את דעתו על הנוהג המשונה הזה, ואולי ייתלו ברחוב האמנותי מודעות בזו הלשון: 'כתיבת ספרי המשך עלולה להזיק!'
שהרי העניין פשוט עד כדי כך שאפילו דב פותה יכול להבינו: א'א מילן כתב סיפור מצוין. התיידדותנו – גדולים וקטנים - עם פו וחזרזיר וכריסטופר רובין ויתר חבריהם עשתה אותנו בני בריתם, שותפים במקום החבוי, המוגן והבטוח שבתוכו יש פנאי ומרחב להפתעות ולהתרגשות ולחברוּת אמת, לדברי שנינה, לרגישות ולתום. מילן לכד בעבורנו את רפרוף כנפיו של המקום הזה, וכך, בזיכרוננו, הוא חי ונושם.
מה שחי – אין צורך להחיותו, ומה ששָלֵם אין צורך לכפות עליו המשך תותב. השַׁעַר ליער ת'ק הפרסאות ננעל ביום שבו הניח מילן את עפרונו וחדל לכתוב. המחשבה על כתיבת המשך היא תמוהה, שלא לומר מופרכת: איזה טעם יש בכתיבה שֶכולה – במוצהר – חיקוי עד כדי טַפּילות? האם הערכתנו לסופר, למאייר, לספרות ולעצמנו כה נמוכה, שאנו מוכנים לקבל בתרועה כל תחליף? מי ייצא נשכר מלבד הוצאת הספרים הממולחת?
זה שיצֶר הכתיבה גובר עליו, יתכבד ויכתוב את סיפורו שלו.
נירה לוין