אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

המוניטין הלא ייאמן של פבלו פיקסוני

מאת בֶּרְנָר וִילִיוֹ
איירה: מְיוּרִיאֵל קֶרְבָּה
נוסח עברי: צביה ולדן
אגם הוצאה לאור 2007
28 עמודים מאוירים, מנוקדים


פבלו פיקסוני היה ממש קטנטן. 'כל גובהו היה עשרים סנטימטרים וכמה מילימטרים...'
אילו היה גבוה יותר היו כולם מסובבים אחריו את הראש וקוראים –
'תראו, הנה פבלו פיקסו הגדול!'
אבל פיקסוני היה קטנטן, ולא הצליח אפילו לעבור את חומת הנעליים (שלא להזכיר את חומת הפרצופים המזלזלים של בעלי אותן נעליים) שחסמה את דרכו לאירועים הנוצצים.
כשנרדם בלילות בתוך קופסת הנעליים הקטנה שלו, חלם פיקסוני על מכחולים ועל צבעים; כמה היה רצה לפרוץ ולהגיע לגלריות המצליחות!
נראה שאין לדעת איפה ממתין לך המזל; מזלו של פבלו פיקסוני היה טמון בטיפת רוטב עגבניות שצנחה לה על נעל לבנה. מאותו רגע שפיקסוני טבל את ידו ברוטב האדום וצייר על הנעל – השתנה הכול.
ידוענים הבחינו בו, הוא הוזמן לבתי עשירים, הפך למעצב-על וסדנתו הקטנה התמלאה בכוכבניות.
בן לילה הפך פיקסוני הקטנטן לאליל הכוכבים והגנדרניות.

אם הסיפור מתכוון להיות סרקסטי – קרוב לוודאי שקוראים צעירים לא יבחינו בכך.
ואם הסיפור מבקש להיקרא כפשוטו – האומנם כוונתו לומר שהדרך להצלחתו של אמן עוברת בשטח השיפוט של ידוענים וכוכבניות?

מתאים לבני חמש עד שמונה.