אלף-בית ספרים סופרים מאיירים עניין                                                                                                                         kkkk
א 
ב 
ג 
ד 
ה 
ו 
ז 
ח 
ט 
י 
כ 
ל 
מ 
נ 
ס 
ע 
פ 
צ 
ק 
ר 
ש 
ת 
 

אין נסיכים בנתניה

כתבה: רחל היימן
איורים: נורית צרפתי
הוצאת הקיבוץ המאוחד 2006
131 עמודים לא מנוקדים


הסיפור נרקם מרצף של אפיזודות בחייה של משפחה ישראלית. את הסיפור מספרת רותי, המתבוננת בעולם שסביבה ומתארת אירועים בחייה ובחיי אחיה הצעיר מזווית הראייה המיוחדת של ילדה בת שתים עשרה.
על הסיפור כולו מרחף צֵל - צִלוֹ של אבי המשפחה, שאיננו חי בבית. מה באמת קרה לאבא – את זה אין איש מוכן לספר לרותי ולאחיה; לא אמא, שעובדת קשה בחנות כדי לפרנס את המשפחה הקטנה, ולא הדודה אסתר, אחותו של האב. הדודה אסתר הייתה מקור של נחמה לילדים, אך אמם לא הסתירה את דעתה ש'הבחורה חסרת אחריות כמו אח שלה, אבא שלכם.'
הקול העיקרי בסיפור הזה הוא קולה של הילדה רותי. לעיתים 'חוטף' קולה של האם את רשות הדיבור ומשמיע את עמדותיה וביטוייה. כך למדה רותי ש'מי שעובד בחברת חשמל מסודר לכל החיים', וכי 'פִּירֶה וכנף של עוף הם אוכל בריא שיעזור לנו לגדול ולהיות חזקים.'
ולעיתים אפשר לזהות את קולה של המספרת הבוגרת, המתבוננת אחורה אל השנים שחלפו: 'בתקופה ההיא היו מקומות שלילדים היה אסור להיכנס אליהם.' או 'חיות מביאות גְרִיפָּה שזו הייתה השפעת של פעם.'
תשלובת הקולות הללו מטלטלת את הסיפור בעדינות מן הפיקציה אל הזיכרונות; בכל זאת מצליח קולה היציב של הילדה הַמְסַפֶּרֶת לצייר תמונה תמימה וצבעונית של ילדות ישראלית מאוד, בנתניה של תקופת מלחמת יום כיפור – מתחילת שנת הלימודים תשל'ג ועד חופשת הקיץ באותה שנה.

רחל היימן מלמדת תיאטרון וספרות. כתבה לילדים ולמבוגרים וזכתה בפרסים על סיפוריה לבני נוער בתחרויות שנערכו לזכרו של אוריאל אופק.

מתאים לבני שמונה עד שלוש עשרה.

נירה לוין